מסע, מסה ומשא

גיגלתי מעט ומצאתי את אתרו של יגאל חלמיש- יועץ ניהול ידע. לא תוכן האתר, כמו שהשם שהוא נתן לאתר "תפס אותי"- "מסע,מסה ומשא"- תצפית על ארגונים, ניהול וידע".
מעבר לעניין הגימיקי של שימוש במילים בעלות אותו צליל והנושאות משמעות שונה, הן עוררו בי מחשבות על התרבות הארגונית בבתי הספר ובפרט בבית הספר שלי.
ד"ר אמיר ברנע דיבר על "ידע" כהחלטה סובייקטיבית אישית, אך האם יכול להיות שארגון כמו ביה"ס יכול להחזיק ב"ידע" שלו? האם קיימת סובייקטיביות ארגונית שהיא תוצאה של מעבר ממידע לידע?
המילים- "מסע, מסה ומשא" סייעו לי לתרגם את התאוריה למעשה: אני מלמדת בבית ספר על- איזורי למוסיקה- נתיבות יורם בבאר שבע מזה 15 שנה. בית הספר לא היה תמיד בעל מכוונות מוזיקלית ולמעשה במהלך השנים האחרונות עבר תהליך של שינוי משמעותי. אפשר לומר שחדר המורים שלנו יצא ל"מסע" ולמרות שטרם הנחנו את התרמילים, אפשר לומר שרובו היה ועדיין איסוף נתונים ואיתור הידע הסמוי והגלוי (מסה) אצל כל באי בית הספר (גורמי חוץ, הורים, תלמידים ומורים), כל זאת, תוך שיתוף ומשא ומתן בתוך ההקשר הבית ספרי שלנו. כפי שד"ר אמיר ברנע הדגיש- ההקשר עזר לנו לעשות את ההבחנה בין המידע לידע ולחולל את המעבר בין האחד לשני. היכולת שלנו לזהות את הנתונים הגולמיים ולבחון אותם לאור השינויים האוביקטיביים והבלתי תלויים שהתחוללו אצלנו יצרה ידע חדש ששייך רק לבית ספר נתיבות יורם והמאפיין רק אותו.
ועם הפנים קדימה... טל רביטל (1999) במאמרה "מיחשוב בתי הספר- מהפיכה ארגונית או שימור הקיים?" בחנה את ההשפעה של הטמעת טכנו' מחשב במסגרת פרויקט מח"ר 98 על תרבות הלמידה בבתי הספר. נמצא שבבתי ספר שהתהליך הצליח בהם עמדה מאחורי ההטמעה תפיסת עולם פדגוגית רחבה וכוללת שקיבלה גיבוי מערכתי ותמיכה מכל רמות הניהול והארגון. במחקרה, היא השתמשה ב-3 מדדי הערכה, אחד מהם היה מדד אידיאולוגי ובעזרתו היא בחנה האם היה מעבר של תהליך ארוך משמעותי לחיפוש דרך חינוכית מתאימה?
אני מאמינה שניהול ידע חייב להיות חלק בלתי נפרד ממזוודתה של מדריכה המטמיעה טכנו' חדשה בבית ספר וזאת על מנת שלא תשמש הטכנו' לניהול פרויקטים ספורדיים, אלא תהווה טריגר לשינוי מערכתי.