מתי מתחיל שינוי מהותי...

במאמר של תמר שמיר ענבל "הטמעת תרבות התקשוב בבתי הספר" כתוב: "טכנולוגיית התקשוב, כאשר היא מיושמת תוך שילוב רציונל פדגוגי סוציו- קונסטרוקטיבסטי, מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות-חשיבה מסדר גבוה. כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי, בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר."

דווקא הצורך לשלב את האמצעים הטכנולוגיים בסדר היום בכיתה מהווה בעיה אצל חלק מהמורים במיוחד המורים הוותיקים.
הם מקבלים בלית בררה את המחשב ככלי עבודה (אי- אפשר בלעדיו להכין חומרים, להגיש דוחות ומיפויים וכו') אך לא ככלי להוראה למידה. הם עדיין רואים במחשב אמצעי שולי שאינו מועיל ואינו מסוגל להעלות את רמת ההוראה היומיומית בכיתה.
ביחס כזה נתקלתי (חשוב שוב להדגיש כי מדובר בחלק מהמורים בלבד) באחד מבתי הספר בהם העברתי קורס "כיתה חכמה".

במפגשים הראשונים נאלצתי להתמודד עם ההתנגדות הפנימית של המורים, הרגשתי כי הם נמצאים במפגשים אך ורק מפני שחויבו.
ולכן כשבמפגש האחרון הם הציגו את תוצריהם שמחתי: הרי עבורם זאת הייתה ממש פריצת דרך. וברגע שהם ציינו את התהליך שעברו ואת המיומנויות שרכשו, הפגינו יכולת ונכונות להשתמש בכלים הטכנולוגיים והחומרים שיצרו בעבודה בשוטפת שלהם בכיתה הבנתי שחל שינוי והתחיל התהליך של "הטמעת תרבות התקשוב " אצל כל אחד מהם ובבית הספר האופן כללי.

תקשוב בבית ספר "רתמים"

שמי פרנצ'סקה פיינברון , אני רכזת תקשוב בבית ספר "רתמים" באשדוד. בית ספר שלנו הוא אחד מחמשת בתי הספר בעיר , בפרוייקט "מחשב נייד לכל מורה".

חשוב לציין , כי תמיד היה שימוש בתקשוב בבית הספר, השתתפות בפרוייקט זה הקפיצה מאוד את השימוש במחשבים . בהובלת מנהלת בית הספר, הושקעו הרבה משאבים לקידום נושא זה. נכון לעכשיו כמעט בכל כיתות אם קיים מקרן קבוע לשימוש המורים. רוב מורי בית ספרי מלמדים לפחות שיעור אחד ביום נתמך מחשב נייד. כאשר באויר תמיד השאלה, "כמה " יש לשלב מחשב בשיעור. המחשב לא יכול להחליף את המורה. הוא מוסיף גיוון בדרכי ההוראה, אמצעי המחשה. חשוב תמיד לשקול מהו הערך המוסף של שימוש במחשב בשיעור זה או אחר.

שימוש במחשב נייד הופך את השיעור לממוקד יותר, מצמצם בעיות משמעת בשיעור. יחד עם זאת רוב ילדי הכיתה פסיביים בשיעור נתמך מחשב נייד. יש מקום לחשוב על הרחבת הפרוייקט ומתן מחשבים ניידים לתלמידים, או לחילופין ערכות הצבעה. כלי שיגרום לרוב התלמידים להיות פעילים בשיעור.

ביקור מלכה ודיסלבסקי בבית ספר גבים

בתאריך 16.11.09 ביקרו מלכה ודיסלבסקי, צביה שמוקלר, ציפי אור מאיר, מנהלת בית ספר ממטה בנימין ונציגה של המשרד בבית ספר "גבים" בבאר שבע.
הסיור כלל כיתות שונות חלקן הראו למידה מתוקשבת וחלקם את תוכנית אמירים בכיתות א-ב.

בכניסה לבית הספר הייתה תערוכה של חג הסיגד ושולחן עם מאכלי העדה האתיופית.
תחנה ראשונה – בספריה הייתה קבוצת מצוינות של "אמירים" של כיתה ב'- שם הם עבדו בנושא של "חידות הגיון" כל זוג עבדו על מחשב נייד אחד.

תחנה שניה – כיתה מתוקשבת עם לוח אינטראקטיבי ומחשבים ניידים עם המורה אורלי ביטון.
התלמידים עבדו על משימה מתוקשבת בנושא "יבשות ואוקייאנוסים" התלמידים העלו את המשימות מהפורום הכיתתי באוריאנית, והחלו את המשימה, כאשר במהלך המשימה התקיים שיח בין זוג התלמידים. מלכה שאלה את התלמידים לגבי הלוח האינטראקטיבי, אם הם היו יכולים להמציא לוח אינטראקטיבי משלהם מה הם היו מוסיפים ללוח האינטראקטיבי? והם ענו: "שיהיה מסך מגע ללוח האינטראקטיבי", "שאפשר יהיה לומר למסך איזו תוכנה להפעיל והוא יפעיל את התוכנה" ועוד הצעות.

תחנה שלישית – הייתה בכיתה חכמה עם המורה רונית מרירס ושם הציגו את מוזיאון הוירטואלי שהוקם במסגרת התוכנית "הקשר הרב דורי" הייתה שם אמא שסיפרה כיצד הם חגגו את חג הסיגד באתיופיה, המורה הציגה את הכלים ואת ההסברים על כל כלי כפי שנכתב במוזיאון, והאמא הוסיפה עוד הסברים על הכלים.

תחנה רביעית – הייתה בכיתה חכמה עם לוח אינטראקטיבי שם למדה כיתה ו' עם המורה חופית סבג בנושא: כתיבת טיעונית.
על הלוח הוקרן תוצר של תלמידה והמורה יחד עם התלמידים ניתחו את התוצר מה הם נקודות החוזק בכתיבה ומהן הנקודות לשיפור. מלכה ביקשה מהתלמידים שישכנעו אותה מדוע כדאי לה לבוא וללמוד בבית ספר "גבים", והתלמידים אמרו: "כי בית הספר שלנו הוא הכי טוב בבאר שבע", "כי יש לנו את המנהלת ליאורה".

מכאן והלאה כל התחנות הן תחנות של מצוינות אמירים בכיתות א'. הכיתה מחולקת ל -6 קבוצות והן מתפזרות לפי קבוצות המצוינות.לכל קבוצה יש 6 מפגשים והן מתחלפים לאחר הסבב. המפגש הזה הוא מפגש הסיום של מצוינות אמירים.

קבוצת מדעים, שם הייתה המורה אלה זנו בכיתה היה סיכום של נושא החושים, כאשר הם עבדו על חוש המישוש התלמידים הכינו את ספר החושים עם חומרים ממרקמים שונים, חלק, מחוספס, קשיח.

עברנו לקבוצת אמירים בחשבון, שם עבדה המורה טניה על חידות היגיון, היא הראתה ציורים לא הגיוניים של תלמידים מהקבוצה והם הסבירו מדוע הציור לא הגיוני, ולאחר מכן הם פתרו בעיית הגיון.

קבוצת אומנות עם המורה ריטה שם התלמידים הראו את היצירות שהם יצרו.

הגענו למתחם של כיתות א' שם ראינו שתי קבוצות מצוינות באמירים:

הראשונה הייתה הבעה יצירתית עם המורה קידושה רויטמן שם ראינו קבוצת תלמידים מציגה סיפור כאשר ישנה התייחסות להבעות הפנים של התלמידים.
השניה היא תקשורת עם המורה יפית לוזון שם ראינו כיצד ניתן לתקשר עם אחרים.

בסיום הסיור הגענו לספריית בית הספר שם סיכמנו את הסיור.

היה שווה לנסות

כשבועיים לפני החופש הגדול, אחרי שהתלמידים סיימו את המבחנים, החלטתי ללמד אותם משהו יותר מאתגר ויצרתי, לכן בחרתי בחמישה תלמידים מכיתה ה', וחשבנו לערוך סרט שנצרוב אותו למורים ולתלמידים המסיימים כיתה ו'.
במשך שני שיעורים רצופים הראיתי להם את האופציות שיש ב movie maker ובתוכנה אחרת בשם pro show gold…
התלמידים הציעו לי אתר שבעזרתו אפשר לערוך את שמות המורים, ואני הצעתי את האתר לעריכת תמונות...
נדהמתי מאוד מהיכולת של התלמידים לקלוט וליישם את מה שלמדנו..
צרבתי להם מקבץ תמונות מבית הספר...
והנה טעימה מהסרט שהכינו התלמידים( הסרט המקרי באורך 40 דקות )
הצגנו את הסרט בטקס הסיום, אבל לצערי אף אחד מהמורים לא האמין שזה פרי ידם של תלמידים מכתה ה'......
אני הייתי מאוד מסופק מהתוצאה... בשיעורים של השבוע האחרון למדנו את התוכנות בכל הכתות ד'-ו', והייתי המום מהיכולת של התלמידים לקלוט דברים כאלה..
הקישור לסרט בכותרת!!!

העולם (הטכנולוגי) שייך לילדים

במשך השנה האחרונה למדתי שכדי לקבל ידע טכנולוגי אני צריכה להיות "נוכחת"!!!
גם בלמידה במרכז מורים וגם בהרצאות מול מורים , עיניין הרצון ללמוד וה"נוכחות" הוכח הלכה למעשה.
בהדרכות ראיתי שרוב המורים (אי אפשר להכליל), רואים במחשב ובטכנולוגיה עיניין מסורבל, רעיון לא ידידותי ואפילו חיבוק דב שמערכת החינוך כופה עליהם, המורים במצב "אנטי"ולא באמת רוצים לקבל את הידע הטכנולוגי אותו אני רוצה להעביר. עם הנתון הזה עלינו המדריכים להמשיך וגם לנצח.
אחד המשפטים שאני מתחילה בהם את ההדרכה היא "התלמידים כבר שם - עכשיו רק נותר להביא אתכם אל התלמידים".
התלמידים אכן כבר שם, מבינים יותר, מעיזים יותר ובעיקר לא רואים במחשב אויב מה שאוכלוסיות רבות של מבוגרים והמורים בתוכם חושבים.והוכחה לכך הייתה במשימה הסופית חלק מהמורים בכלל לא הפנימו את רעיון התקשוב והגישו לי דפי עבודה רגילים לחלוטין אבל.... במחשב. (מבחינתי זה היה לצאת לידיי חובה).
גם בהשתלמות במרכז מורים שאנחנו מתבקשים ללמוד תוכנה חדשה (כדוגמת הסקרץ') הרגשתי פתאום שדי לי!!!.
אין לי את הכוחות הראשוניים של למידת משהו חדש ונתתי לבת שלי לחקור את התוכנה ולהביא לי את התקציר.
גם בפוסט הקודם העלתי את הרעיון שכולם עוברים תהליך- אנחנו רואים יותר את הדברים במערכת החינוך, אבל גם במערכות אחרות במשק (בריאות, רישוי, בנקים ועוד...) עוברים תהליכים טכנולוגים דומים.
התהליך הוא ארוך וסזיפי, שיקח זמן עד שיוטמע בינתיים אותם ילדים שמלווים אותנו בתהליך מתקדמים עוד כמה צעדים קדימה ואני חוששת שמערכת החינוך כלומר המורים מידיי תקופה מגדילים את הפער במקום לצמצם אותו. אנחנו המדריכים נעשה עבודה טובה ככל שתהיה לא נוכל להביאם לנכונות ללא רצון אמיתי. ואני עדיין בדעה שהעולם הטכנולוגי שייך לילדים.