31 במאי 2009

חוויית הוראה -למידה מרחוק ושיתוף בידע


לעמיתיי שלום,
במשך השיעורים האחרונים כתבתי פוסטים בבלוג, צירפתי תמונה, צירפתי סרטון וכתבתי תוויות. אך, למרות הכל, לא הצלחתי לראות את הפוסטים בבלוג הקורס.
לאחר שעות רבות של ניסיונות לאתר את התקלה, חשבתי
להשתמש בדף הקשר שציפי שלחה, ויצרתי קשר עם עמית ללימודים, יהודה אונגר (שכתב את הפוסט האחרון באותו רגע).
במהלך שיחה טלפונית, ותמיכה צמודה, כתבנו יחד פוסט חדש שעוסק בהוראה - למידה בין עמיתים. והנה... הפלא ופלא, הפוסט רשום.

מכאן, החלטתי להעלות סרטון מהפוסט שכתבתי ב-13.5.09 בעקבות ההרצאה בנושא ניהול ידע ושיתוף בידע.
הסרטון עוסק בנושא שיתוף בידע. אתם מוזמנים להתרשם ולהגיב.
social learning services (היכנסו לסרטון שבו התמונה זהה לזו שבפוסט זה)

להתראות בפוסט הבא,
מרי קקון.

שימוש בלוח חכם להוראת גאוגרפיה

נקווה שיעלה,

השקיפות בשימוש ההוראה

יהודה אונגר

30 במאי 2009

הלוח האינטראקטיבי - לא עוד לוח וגיר

במשך תקופה ארוכה שמעתי על הלוח האינטראקטיבי, אך לא ידעתי במה מדובר. הטכנולוגיה המתקדמת עדיין לא הגיעה אלינו לבית הספר.
לפני חודש מנהלת בית הספר אמרה לי "אני רוצה להתקין אצלך בכיתה לוח אינטראקטיבי בשנה הבאה". מצד אחד שמחתי מאוד, שהטכנולוגיה החדשנית מגיעה ישירות אלי, מצד שני חששתי, מכיוון שאיני מכירה כלל את הלוח. כשידעתי שבקורס נלמד על הלוח האינטראקטיבי, שמחתי מאוד. והתחלתי לחפש אחרי חומרי למידה בנושא (סרטון , מס"ע פרוייקט הכיתות החכמות ובלוגים בנושא)
בלוח יש כלים מגוונים והמטרה הראשונית שלי היא ללמוד את הכלים הפשוטים יותר וכל הזמן להעמיק יותר ויותר.
כריס בטשר (עפ"י וורבר,ר. 2009) מתאר בספרו על שימוש המורים בלוח האינטראקטיבי. הוא מתאר תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון - עשיית "דברים ישנים בדרכים ישנות".שלב שני - שימוש בלוח בכדי לעשות "דברים ישנים בדרכים חדשות".שלב שלישי - שימוש שאפשר לכנות אותו "דברים חדשים בדרכים חדשות".
מטרת הלוח האינטראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד ,תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאים לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.
שילוב הלוח האינטראקטיבי בבית הספר מזמן אפשרויות לשילוב גמיש של אמצעי למידה והוראה הזמינים. שימוש מושכל בלוח האינטראקטיבי מחייב מורה שיהיה יצירתי ומוכן ללמוד לנצל את היכולות השונות של הלוח והתוכנות הנלוות על מנת ליצור הזדמנויות למידה עשירות ומגוונות שיאתגרו את תלמידיו, ויניע אותם. היכולת שלנו לנצל את הכלי החדש בדרכים חדשות דורשת מיומנות טכנית גבוהה שתאפשר להביא לידי ביטוי את הידע הדידקטי.
לדעתי, תהליך ההטמעה חייב להיות תהליך בו משתתפים רוב, אם לא כל, מורי בית הספר. הם חייבים להיות חלק מהעשייה והשיח הפדגוגיים על מנת להביא לשינויים חיוביים בלמידה ובהוראה בבית הספר.
למרות שהכל נראה טוב ויפה, אך מה קורה שתכננת שיעור ופתאום אין חשמל...
אני עדיין ממשיכה להתנסות בלוח בהכנת מערכים, האתגר הוא גדול מאוד...

26 במאי 2009

הלוח האינטראקטיבי

הלוח האינטראקטיבי עורר בי עניין רב,מוטיבציה, סקרנות והרבה התנסות. ניצול ושימוש נכון בכלי הזה מוביל ללא ספק להתפתחות המקצועית האישית. אומנם המורה נשאר במרכז הכיתה במהלך השיעור והלמידה היא לרוב פרונטלית אם בהחלט ניתן לשלב זאת במעבדת מחשבים כאשר תלמיד יושב מול מחשב, חוקר ולומד ולא פסיבי לחלוטין. במקום בו פועל הלוח ללא מעבדת מחשבים מהווה הלוח דגם משופר ואטרקטיבי של הלוח הישן. הלוח האינטראקטיבי לתמיד יצרתי, חוויתי (ישנה חווית הלמידה באופן אסתטי מדויק, אפשרות לקבל מידע ברשת וכו').
לדעתי הלוח הינו בעל ישומים רבים ומשמעותיים.
אשמח אם בהשתלמות אקבל מענה מעבר לשימוש וניצול מקסימלי של הלוח האינטראקטיבי לשילוב התלמיד בלמידה והפכתו לאקטיבי יותר ולהמנע מלמידה ממושכת של המורה מול תלמידים.
על מנת להכיר לעומק את הלוח האינטראקטיבי ואת ישומיו הרבים והמגוובנים היה לי צורך בקריאת מאמרים רבים.
לכל המעוניין!
נמצא מדריך לשמוש והכנת שיעורים בלוח הדבר מקל מאוד על משתמש.

25 במאי 2009

רפלקציה על לוחות אינטראקטיביים

קראתי בעניין רב את התגובות למפגש האחרון, משום שיצאתי ממנו מרוצה מאד, אך מבולבלת ותמהה. אין ספק שהשימוש בלוח משפר להפליא את מידת זמינות המשאבים להוראה וללמידה, ועושה זאת בצורה חווייתית וקלה. עם זאת, לנו - המשתתפים בקורס - השינוי המוצע בדרכי ההוראה קטן בהרבה משל מורים שרגילים לעבוד בכיתה עם לוח רגיל. אנו אמונים על הוראה בסביבה מתוקשבת, ויצירת אינטגרציה בין יישומים טכנולוגיים שונים בו זמנית היא למעשה לחם חוקנו. לכן, רבותי, אין לנו יתרון על פני אחרים - נהפוך הוא: אנחנו בצרה צרורה! בעוד שאוכלוסיית המורים שנדריך בשנה הבאה יכולים להתרשם מעצם העובדה שהטכנולוגיה מגיעה לכיתת האם שלהם ולא כלואה רק במעבדת המחשבים הבית-ספרית, אנחנו לעומתם צריכים להתאמץ הרבה יותר ולעשות צעד קדימה בחשיבה: "מאי נפקא מינה?" או במילותיו של ד"ר ברנע: "מה יוצא לי מזה???"
למרות שאין לי לוחות בביה"ס, התקנתי במחשב גם את התוכנה של פרומיתיאן וגם את התוכנה של היטאצ'י, ואני מתנסה בהכנת מערכים. גיליתי שהאתגר האמיתי עבורי אינו בהפעלת התוכנות אלא ביצירת משימות מסדר חשיבה גבוה, מבלי ללכת שבי אחר האטרקציות הטכנולוגיות כתינוק של בית רבן אחר החלילן מהמלין. בעניין זה אני עדיין "מחפשת את עצמי"... אני מתכוונת להקדיש זמן לקריאת ספרות מקצועית בנושא, ולנסות להיתלות באילנות גבוהים וללמוד מלקחיהם של אחרים. ובעניין זה, המלצת הקריאה המצוינת של נעה למאמר "המורה המקוון" שדיבר על המושג "קהילה לומדת" על פי עקרון המודל השלישי הוא הכיוון אליו אחתור, מכיוון שבבית ספרי - צין (מדרשת שדה בוקר) זהו העקרון הפדגוגי שלנו.

24 במאי 2009

לוח אינטראקטיבי

במפגש האחרון הוצג בפנינו הלוח החכם. ממבט ראשון הכל נראה מסובך ונבהלים ממשהו לא מוכר, אך אחרי שמתנסים מגלים "צעצוע" נחמד ושימושי. זאת טכנולוגיה חדשה שיכולה לזמן לתלמידים סביבת לימוד מעניינת בה הם יכולים לשתף פעולה עם המורה ועם החומר הנלמד. נוצר שיעור דינאמי שיכול להפוך את הלמידה לחוויתית יותר בעזרת מצגות ומערכי שיעור פעילים עם אנימציות וסרטונים שהמורה יצור וישתף את התלמידים.
אני רוצה ללמוד יותר על האפשרויות הטמונות בלוח החכם ולדעתי כדאי להקדיש לזה יותר זמן בהשתלמות או להוסיף השתלמות נוספת בשנה הבאה.
ריטה לוין

תרומתו של הלוח האינטראקטיבי להוראה בכיתה

קראתי כתבה מעניינת ורציתי לשתף אתכם.
הכתבה מתוך עלון מקוון בהוצאת משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, גף יישומי מחשב בחינוך.
בכתבה מסקנות לגבי השימוש בלוח האיטראקטיבי: סקירה, הערכת הנסיון והשימוש בו.
גב' אינגריד מסיקה (איסוף המידע) ודר' אברום רותם (עורך)
מסקנה מרכזית מסקר זה:
על סמך סקירה זו, ומקורות רבים אחרים, נמצא שהמסקנה המרכזית היא שאין בשימוש עם לוח לבן אינטראקטיבי שינוי משמעותי ("טרנסופרמציה") בדיאלוג הכיתתי ובפדגוגיה הבסיסית של ההוראה, אך יש בהחלט שינויים משמעותיים לטובה בהיבטים באקלים ההוראה והלמידה בכתה.
אך לא בשל כך יש להשתמש בלוח חכם!
יש תמיד לזכור שהחלק המשמעותי של הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת. התנהלות זו כוללת שימוש באתר (בית ספרי בדרך כלל) לשם ניהול למידה והוראה מקוונת, המשנה באופן משמעותי את סגנונות הלמידה של התלמידים, מקרבת אותם על פעילויות לימודיות משמעותיות, ומעניקה מיומנויות לימודיות באופן טוב יותר מבלמידה מסורתית.
לצד שימוש נחוש והצטיידות מסיבית להפיכת הכתה ל"כתה חכמה", אסור להניח ששימוש רק בלוח חכם יעשה מהפיכה באיכות ההוראה והלמידה, ואסור שהמורה יסתפק אך ורק בהוראה בכתה עם הלוח החכם, אלא שזה יהפוך לחלק ממכלול ההוראה בסביבה מקוונת, חלק ממכלול ההתפתחות המקצועית של המורה, ויהפוך את המורה למורה מקוון במכלול היבטים.
מיהו המורה המכוון ? למה הכוונה?
את התשובה לכך מצאתי בכתבה נוספת ואני ממליצה מאד לקרוא ולהבין את המונחים שהם חובה לכל רכז/מדריך.

21 במאי 2009

היום שאחרי....

מפגש ההיכרות עם הלוח האינטראקטיבי פתח בפני עולם ומלואו, עד היום בעצם רק שמעתי עליו, אך לא הייתי מודעת למגוון האפשרויות הגלומות בו. במהלך ההסברים לא יכולתי שלא לדמיין כיצד אני יכולה לנצל אמצעי זה בסיטואציות לימודיות שיגרתיות ולהפוך אותן לא רק לאטרקטיביות יותר מבחינת הילדים אלא לאפקטיביות ורלוונטיות יותר מבחינה לימודית.
היום, למחרת המפגש, כל שעור ושעור שלימדתי הידהדה בפינה האחורית של המודעות שלי השאלה "כיצד היית מלמדת שעור זה באמצעות הלוח האינטראקטיבי?" ומהמעט ששמעתי וראיתי (עוד לפני שהתנסתי בתרגילים שניתנו), כבר יכולתי לדמיין כיצד למשל, בנושא "יום ירושלים" הייתי עורכת שעור שבו בעזרת גזירת והעברת מידע מהאינטרנט למיקום המתאים במפת ירושלים, היינו מתכננים סיור וירטואלי על מפת העיר ומצרפים לכל אתר גם תמונות פרטיות שילדים הצטלמו בטיוליהם השונים בעיר. או משמיעה שירים על ירושלים והילדים צריכים לזהות את האתרים המוזכרים בשיר, ומצרפים את המידע הרלוונטי לאתרים לתוך המפה... ממש חגיגה פדגוגית שבוודאי בשלב זה, אני לא מודעת לעושר האפשרויות שמחכות לי מעבר לפינה.... דניאלה

16 במאי 2009

מסע, מסה ומשא

גיגלתי מעט ומצאתי את אתרו של יגאל חלמיש- יועץ ניהול ידע. לא תוכן האתר, כמו שהשם שהוא נתן לאתר "תפס אותי"- "מסע,מסה ומשא"- תצפית על ארגונים, ניהול וידע".
מעבר לעניין הגימיקי של שימוש במילים בעלות אותו צליל והנושאות משמעות שונה, הן עוררו בי מחשבות על התרבות הארגונית בבתי הספר ובפרט בבית הספר שלי.
ד"ר אמיר ברנע דיבר על "ידע" כהחלטה סובייקטיבית אישית, אך האם יכול להיות שארגון כמו ביה"ס יכול להחזיק ב"ידע" שלו? האם קיימת סובייקטיביות ארגונית שהיא תוצאה של מעבר ממידע לידע?
המילים- "מסע, מסה ומשא" סייעו לי לתרגם את התאוריה למעשה: אני מלמדת בבית ספר על- איזורי למוסיקה- נתיבות יורם בבאר שבע מזה 15 שנה. בית הספר לא היה תמיד בעל מכוונות מוזיקלית ולמעשה במהלך השנים האחרונות עבר תהליך של שינוי משמעותי. אפשר לומר שחדר המורים שלנו יצא ל"מסע" ולמרות שטרם הנחנו את התרמילים, אפשר לומר שרובו היה ועדיין איסוף נתונים ואיתור הידע הסמוי והגלוי (מסה) אצל כל באי בית הספר (גורמי חוץ, הורים, תלמידים ומורים), כל זאת, תוך שיתוף ומשא ומתן בתוך ההקשר הבית ספרי שלנו. כפי שד"ר אמיר ברנע הדגיש- ההקשר עזר לנו לעשות את ההבחנה בין המידע לידע ולחולל את המעבר בין האחד לשני. היכולת שלנו לזהות את הנתונים הגולמיים ולבחון אותם לאור השינויים האוביקטיביים והבלתי תלויים שהתחוללו אצלנו יצרה ידע חדש ששייך רק לבית ספר נתיבות יורם והמאפיין רק אותו.
ועם הפנים קדימה... טל רביטל (1999) במאמרה "מיחשוב בתי הספר- מהפיכה ארגונית או שימור הקיים?" בחנה את ההשפעה של הטמעת טכנו' מחשב במסגרת פרויקט מח"ר 98 על תרבות הלמידה בבתי הספר. נמצא שבבתי ספר שהתהליך הצליח בהם עמדה מאחורי ההטמעה תפיסת עולם פדגוגית רחבה וכוללת שקיבלה גיבוי מערכתי ותמיכה מכל רמות הניהול והארגון. במחקרה, היא השתמשה ב-3 מדדי הערכה, אחד מהם היה מדד אידיאולוגי ובעזרתו היא בחנה האם היה מעבר של תהליך ארוך משמעותי לחיפוש דרך חינוכית מתאימה?
אני מאמינה שניהול ידע חייב להיות חלק בלתי נפרד ממזוודתה של מדריכה המטמיעה טכנו' חדשה בבית ספר וזאת על מנת שלא תשמש הטכנו' לניהול פרויקטים ספורדיים, אלא תהווה טריגר לשינוי מערכתי.

יישום "ניהול ידע" בכיתה

שתי הרצאותיו של דר' אמיר ברנע היו מאוד מעניינות. הן הועברו בצורה שונה ובעיקר מתובלות בהרבה חן והומור.
ברעיון של ניהול ידע ושיתוף, גם אני אתייחס להיבט המקצועי שלי. ישנם נושאי לימוד מסוימים בתחום המדעים, שאני נוהגת לתת כעבודת חקר לתלמידים. במסגרת למידה זו התלמידים אוספים ידע, מעבדים אותו ומפיצים אותו בפני תלמידי הכיתה. את התוצרים הסופיים (דגמים, מצגות, פוסטרים מדעיים וכו'), אני מציגה בחדר המדעים - אשר ישמשו כמקור ידע לשנים הבאות.
בהתחלה, תלמידים מתלוננים כי המשימה נראית להם קשה ובלתי אפשרית, אך בשלב הפצת הידע בכיתה, כל אחד (או קבוצה) נהנה להציג את עבודתו ומרגיש שעבר תהליך של למידה עצמית ומשמעותית ואף למד מעבודת חברו.
קורה לא אחת, שגם אני לומדת דברים חדשים מעבודתם של התלמידים, כך שאני מסכימה עם דבריו של דר' אמיר ברנע, באומרו, ש"עוצמתו של המורה הוא לא בהיותו "בעל הידע" אלא ב"ניהול הידע" "!

14 במאי 2009

מפגש "ניהול ידע"

עד המפגש זה עניין ניהול ידע לא היה בעל משקל משמעותי בעבורי.
לאחר המפגש של ד"ר אמיר ברנע רכשתי ידע חשוב, ברור ומשמעותי בתחום הפדוגוגי ועורר את סקרנותי לחקור ולקרא מאמרים נוספים בנושא.
לסיכום:ניהול ידע- הוא רפלקציה של העולם בו אנו חיים ושל הארגונים שבהם אנו עובדים ופועלים בהם.

13 במאי 2009

תקשוב ואני

שלום לעמיתיי לקורס מדריכי תקשוב!
אני מחנכת מעל 17 שנה בבי"ס יסודי וכל פעם, כשאני עושה ביני לבין עצמי חשבון נפש לגבי הקריירה שבחרתי, אני נפעמת ומודה על כך שזכיתי לעבוד בתחום החייב להתעדכן ברוח הזמן (לפחות מבחינתי). זה מדהים איך בטווח שנים יחסית קטן, סביבת העבודה שלי והגישה שלי הלכה למעשה למושג "הוראה ולמידה" השתנו לגמרי והכל הודות לחידושים בתחום התקשוב. כל יום אני לומדת משהו חדש בתחום ובמקביל מנסה לעשות שימוש יעיל ורלוונטי בכילים שברשותי. שנה הבאה אני אמורה לעבוד ב"כיתה חכמה", מהראשונות בבית ספרי. כרגע, כמו רבים בקורס, איני יודעת במדיוק איזה פוטנציאל טומן בטכנולוגיה זו אך התקוות רבות.
להלן קישור לכלי עזר שונים - אולי לאחדים מכם זה יעזור כאשר אתם מארגנים את המידע לידע... Citation Management מגוון כלים המאפשרים לערוך, לחפש ולנהל הפניות (references). רוב הפריטים ברשימה הם חופשיים לשימוש, למעט הקטגוריה של הכלים המסחריים. להתראות דניאלה

מאמר בנושא רשת אינטרנט

בקישור הזה תוכלו להכנס למאמר מעניין בנושא רשת אינטרנט.
לפניכם קטע בנושא:
חינוך והוראה

"האינטרנט מציע מאגרי מידע רבים העומדים לרשות התלמידים והמורים. מאחר והיקף המידע באינטרנט גדל ומתפתח בצורה מדהימה, ייתכן שבעתיד תלמידים לא ייאלצו לגשת לספריות ולחפש בהן חומר לעבודות לבית הספר, אלא יסתפקו בחיפושים באינטרנט והמידע שיהיה זמין להם יהיה רב מזה שיוכלו למצוא בספריות.
כיום קיימות כיתות מקוונות, כיתות אשר המפגשים בהם מתבצעים באמצעות האינטרנט. מורים ותלמידים יכולים לנהל דיונים, הרצאות ואף מבחנים. גם אוניברסיטאות משתמשות בשירות זה של כיתות מקוונות. כיתות מקוונות אף תורמות בכך שמאפשרות לילידם חולים ונכים ללמוד מהבית כאשר אין באפשרותם לפקוד את בית הספר.
ניתן לפנות למומחים בתחומים שונים, לקבל עזרה, להשתתף בפרויקטים והכל באמצעות הרשת.
המחקר האקדמאי גם כן מושפע מהתפתחויות אלו על- ידי כך שדרכי איסוף החומר ושיטות המחקר שונו וכיום נעזרים רבים באינטרנט ולא בספריות."
עוד מאמר מעניין בנושא: "מרחב מקוון בית ספרי"
ריטה לוין

12 במאי 2009

התנסות ראשונה בשיעור עם טלפונים ניידים


רוצים קודם את הבשורות הטובות או הרעות?......... אז ככה: לקראת השיעור שלי עם כיתה ז' השבוע, ביקשתי מהם מראש להביא את הניידים שלהם. השמחה שלהם הייתה גדולה, ובו בזמן הם היו מופתעים מאד מהבקשה. סיפרתי להם על רגל אחת מהו הרציונל של בקשה זו – הנייד כמכשיר מולטימדיה עתידי שמדלג על המחשב השולחני והמחשב הנייד לטובת מכשיר זעיר ונייד שמרכז את כל פונקציות התקשורת השכיחות והמתבקשות בשיעור ממוחשב/טכנולוגי.
נושא השיעור היה יום ירושלים. התחלקנו לקבוצות, וכל קבוצה הלכה עם הטלפונים לפינה אחרת בחצר ביה"ס. צמוד אלי נשאר תלמיד עם הפלאפון שלי, שיודע לסמס במהירות. לפני שהתלמידים התפזרו בחצר, ביקשתי מכל מהם לענות לי בכיתה על שאלה באמצעות SMS, כך שקיבלתי מיידית את רשימת כל הטלפונים הזמינים לשיעור זה. שלחנו להם שאלות אמריקאיות, כדי שהתשובות יהיו קצרות והתגובה תהיה מהירה. את שאלות השיעור "העתקתי" מציפי, מהחידון המתוקשב המצוין שהיא כתבה לרגל יום ירושלים. כשהילדים התפזרו בחצר, נשארתי עם התלמיד העוזר שלי בכיתה ושלחנו ב SMS שאלה זהה לכל מספרי הטלפון, ומייד אחרי שקיבלנו סדרת צפצופים שאישרו את קבלת התשובות, שלחנו שאלה נוספת וכך הלאה. לסיום, כל קבוצה התבקשה לשלוח תמונה קבוצתית המאשרת את היותה בחצר ביה"ס.
הקשיים שהיו בשיעור: לא כל הילדים הביאו טלפונים, לחלק מהילדים הפונקציה של שליחת תמונה וגלישה באינטרנט הייתה חסומה על ידי ההורים מסיבות כספיות, היה פיזור גדול של התלמידים בחצר.
היתרונות וההצלחות: הילדים נהנו מאד מהשיעור, מי שלא היה לו מכשיר לא הרגיש מקופח אלא עבד בשיתוף פעולה עם חבר. כן הילדים נהנו להתנדנד בנדנדות בחצר בזמן השיעור ועם זאת ללמוד על ירושלים בו-זמנית.
כאמור, ההתנסות היא ראשונית ונדרש שכלול נוסף וחשיבה מעמיקה למי שרוצה להשתמש בשיטה זו לעיתים תכופות. כן לא כל הפונקציות הטכנולוגיות של הטלפון הסלולארי נוצלו, אך גם בשיעור מחשבים אנחנו לא משתמשים באותו השיעור בכל יישומי המחשב האפשריים. בסיכומו של דבר ההתנסות הייתה חיובית, מהנה ומקורית. תודה על הרעיון.

חני כהן מדרשת בן גוריון מאי 2009

11 במאי 2009

התייחסות "אישית" לכל לומד

שילוב תקשוב בהוראה יכול לאפשר למורה לתקשר באופן אישי עם כל לומד להנחות את תהליך הלמידה שלו מתוך היענות לצרכיו הייחודיים ולתת משוב אישי באופן שוטף.
אני משתתפת אותכם בחוויה שהיתה לי...
התלמידה א.ק החלה את שנת הלימודים בכיתה רגילה. כבר בראשית רכישת הקריאה התגלו קשיים רבים וניכר היה כי התלמידה א.ק אינה משתלבת ומתקדמת בקצב הכיתה.
בסוף השנה לאחר אבחונים שגילו פערים גבוהים הוחלט בוועדת השמה להעבירה לכיתת לקויי למידה. גם שם התקשתה התלמידה.תשומת הלב של המורה הביאה לגילוי כי התלמידה ככל הנראה לקויית שמיעה וכי מרבית הקשיים נובעים בשל עובדה זאת.
כאן כמורה למחשבים המלמדת בעזרת התקשוב נכנסתי לתמונה והחלטתי לנסות ולעקוף את הבעיה. בעזרת המחשב והפעלת מקסימום חושים התחלתי ללמד את התלמידה את הא'-ב'. בעזרת האוזניות- שמעה התלמידה את שמות האותיות על המסך- הופיעו האותיות בגדלים ובצבעים שונים ובעזרת המקלדת- כתבה התלמידה והייתה לומדת פעילה ולא פאסיבית.
התלמידה א.ק גילתה עניין רב בלמידה המתוקשבת והחלה לחוש חוויות הצלחה דבר שהוביל להעלאת הביטחון והמורל. וחשוב יותר העלה את האמון של התלמידה בעצמה. רכישת הקריאה- הובילה לצמצום פערים בתחומי הדעת השונים ולגילוי עניין בלמידה. שנה אחרי כבר השתלבה התלמידה א.ק בכיתת לימוד רגילה.
חשוב לציין כי רכישת הקריאה בשילוב התקשוב הייתה משעשעת וחוויתית. התלמידה שמעה וקראה טקסטים וסיפורים קצרים ובפניה נפתח הצוהר לעולם השמיעה, הקריאה והכתיבה.
אני בהחלט רואה באופן בו בחרתי לפעול עם התלמידה גורם משמעותי בעיקוף הבעיה וברכישת הקריאה אצל התלמידה.
כיום מסיימת התלמידה כיתה ו' במסגרת רגילה ולומדת בקצב הרגיל לבני גילה.
מידע נוסף בנושא

10 במאי 2009

הוראה בעזרת לוח חכם, סרטון הדגמה

לאחרונה אני משתמש ב"לוח חכם" בהוראתי, אני נהנה גם מהחידוש שבחומרה, ולא פחות מכך באפשריות התוכנה כגון הקלטת השיעור. מצ"ב דוגמא ראשונית.

אשמח ללמוד האם וכיצד ניתן להקליט קול, בברכה יהודה אונגר

7 במאי 2009

למתחילים קורס

לכל המשתלמים בקורס"הכשרת מדריכים לתקשוב" בהצלחה!
בכוחות משותפים והדרכתה המקצועית של ציפי אור מאיר נצליח
בדרכינו ונהיה לחוד החנית בתחום!!!!!!

חווית הלמידה בכיתה מקוונת

שלום,

שמי שוש אלחרר, לומדת בקורס הדרכת מורים לכיתות מקוונות, מורה למדעים ב"אורט-ערד" בערד, מחנכת כיתה ז, ומלמדת בכיתה מקוונת זה 4 שנים ויותר.

אינני יודעת אפילו איך להתחיל לספר לכם על החוויה, שהיא מעודדת למידה גם אצל אוכלוסיות מאוד סרבניות, והיא בהחלט לא גימיק, אבל נתחיל במספר דוגמאות, אשר אחת מהן היא הצצה את האתר שלי, והבלוגים הכיתתיים שמצורפים לפוסט בכדי לראות כיתת לימוד וירטואלית שוקקת חיים שהתלמידים משתמשים בה הן במהלך השעור והן בבית בזמן הכנת שעורי הבית או התרגולים.

לדוגמה, כיתה ז' הלומדת מדעים ע"י ביצוע ניסויים, מעדיפה לראות את הניסוי פעם נוספת לקראת המבחן ולכן צילמתי את הניסויים וצירפתי אותם לבלוג שלי (אני עובדת באוריינית) השבוע בבלוג כיתות ז מתקיימת חזרה למבחן ואני מפנה את התלמידים למצגות ודפי העבודה שביצענו, כל תלמיד יכול לבצע חזרה מסודרת למבחן ע"י דפדוף בדפי הבלוג העשירים וצפייה בכל דפי העבודה, הסרטונים וההמחשות המתקיימות בו.







ישנם גם סרטונים בהם הילדים עצמם מככבים, הם מרבים להתגאות בהם ולהראות אותם להורים זה כמובן גורם להם ללמוד גם מחוץ לכותלי הכיתה ומגביר להם את המוטיבציה ללמידה.

4 במאי 2009

ברכות עם פתיחת ההשתלמות-בהצלחה לכולם

אתגרים אותם מזמנת ההשתלמות
Wordle: כיתה חכמה