מתי מתחיל שינוי מהותי...

במאמר של תמר שמיר ענבל "הטמעת תרבות התקשוב בבתי הספר" כתוב: "טכנולוגיית התקשוב, כאשר היא מיושמת תוך שילוב רציונל פדגוגי סוציו- קונסטרוקטיבסטי, מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות-חשיבה מסדר גבוה. כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי, בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר."

דווקא הצורך לשלב את האמצעים הטכנולוגיים בסדר היום בכיתה מהווה בעיה אצל חלק מהמורים במיוחד המורים הוותיקים.
הם מקבלים בלית בררה את המחשב ככלי עבודה (אי- אפשר בלעדיו להכין חומרים, להגיש דוחות ומיפויים וכו') אך לא ככלי להוראה למידה. הם עדיין רואים במחשב אמצעי שולי שאינו מועיל ואינו מסוגל להעלות את רמת ההוראה היומיומית בכיתה.
ביחס כזה נתקלתי (חשוב שוב להדגיש כי מדובר בחלק מהמורים בלבד) באחד מבתי הספר בהם העברתי קורס "כיתה חכמה".

במפגשים הראשונים נאלצתי להתמודד עם ההתנגדות הפנימית של המורים, הרגשתי כי הם נמצאים במפגשים אך ורק מפני שחויבו.
ולכן כשבמפגש האחרון הם הציגו את תוצריהם שמחתי: הרי עבורם זאת הייתה ממש פריצת דרך. וברגע שהם ציינו את התהליך שעברו ואת המיומנויות שרכשו, הפגינו יכולת ונכונות להשתמש בכלים הטכנולוגיים והחומרים שיצרו בעבודה בשוטפת שלהם בכיתה הבנתי שחל שינוי והתחיל התהליך של "הטמעת תרבות התקשוב " אצל כל אחד מהם ובבית הספר האופן כללי.

תקשוב בבית ספר "רתמים"

שמי פרנצ'סקה פיינברון , אני רכזת תקשוב בבית ספר "רתמים" באשדוד. בית ספר שלנו הוא אחד מחמשת בתי הספר בעיר , בפרוייקט "מחשב נייד לכל מורה".

חשוב לציין , כי תמיד היה שימוש בתקשוב בבית הספר, השתתפות בפרוייקט זה הקפיצה מאוד את השימוש במחשבים . בהובלת מנהלת בית הספר, הושקעו הרבה משאבים לקידום נושא זה. נכון לעכשיו כמעט בכל כיתות אם קיים מקרן קבוע לשימוש המורים. רוב מורי בית ספרי מלמדים לפחות שיעור אחד ביום נתמך מחשב נייד. כאשר באויר תמיד השאלה, "כמה " יש לשלב מחשב בשיעור. המחשב לא יכול להחליף את המורה. הוא מוסיף גיוון בדרכי ההוראה, אמצעי המחשה. חשוב תמיד לשקול מהו הערך המוסף של שימוש במחשב בשיעור זה או אחר.

שימוש במחשב נייד הופך את השיעור לממוקד יותר, מצמצם בעיות משמעת בשיעור. יחד עם זאת רוב ילדי הכיתה פסיביים בשיעור נתמך מחשב נייד. יש מקום לחשוב על הרחבת הפרוייקט ומתן מחשבים ניידים לתלמידים, או לחילופין ערכות הצבעה. כלי שיגרום לרוב התלמידים להיות פעילים בשיעור.

ביקור מלכה ודיסלבסקי בבית ספר גבים

בתאריך 16.11.09 ביקרו מלכה ודיסלבסקי, צביה שמוקלר, ציפי אור מאיר, מנהלת בית ספר ממטה בנימין ונציגה של המשרד בבית ספר "גבים" בבאר שבע.
הסיור כלל כיתות שונות חלקן הראו למידה מתוקשבת וחלקם את תוכנית אמירים בכיתות א-ב.

בכניסה לבית הספר הייתה תערוכה של חג הסיגד ושולחן עם מאכלי העדה האתיופית.
תחנה ראשונה – בספריה הייתה קבוצת מצוינות של "אמירים" של כיתה ב'- שם הם עבדו בנושא של "חידות הגיון" כל זוג עבדו על מחשב נייד אחד.

תחנה שניה – כיתה מתוקשבת עם לוח אינטראקטיבי ומחשבים ניידים עם המורה אורלי ביטון.
התלמידים עבדו על משימה מתוקשבת בנושא "יבשות ואוקייאנוסים" התלמידים העלו את המשימות מהפורום הכיתתי באוריאנית, והחלו את המשימה, כאשר במהלך המשימה התקיים שיח בין זוג התלמידים. מלכה שאלה את התלמידים לגבי הלוח האינטראקטיבי, אם הם היו יכולים להמציא לוח אינטראקטיבי משלהם מה הם היו מוסיפים ללוח האינטראקטיבי? והם ענו: "שיהיה מסך מגע ללוח האינטראקטיבי", "שאפשר יהיה לומר למסך איזו תוכנה להפעיל והוא יפעיל את התוכנה" ועוד הצעות.

תחנה שלישית – הייתה בכיתה חכמה עם המורה רונית מרירס ושם הציגו את מוזיאון הוירטואלי שהוקם במסגרת התוכנית "הקשר הרב דורי" הייתה שם אמא שסיפרה כיצד הם חגגו את חג הסיגד באתיופיה, המורה הציגה את הכלים ואת ההסברים על כל כלי כפי שנכתב במוזיאון, והאמא הוסיפה עוד הסברים על הכלים.

תחנה רביעית – הייתה בכיתה חכמה עם לוח אינטראקטיבי שם למדה כיתה ו' עם המורה חופית סבג בנושא: כתיבת טיעונית.
על הלוח הוקרן תוצר של תלמידה והמורה יחד עם התלמידים ניתחו את התוצר מה הם נקודות החוזק בכתיבה ומהן הנקודות לשיפור. מלכה ביקשה מהתלמידים שישכנעו אותה מדוע כדאי לה לבוא וללמוד בבית ספר "גבים", והתלמידים אמרו: "כי בית הספר שלנו הוא הכי טוב בבאר שבע", "כי יש לנו את המנהלת ליאורה".

מכאן והלאה כל התחנות הן תחנות של מצוינות אמירים בכיתות א'. הכיתה מחולקת ל -6 קבוצות והן מתפזרות לפי קבוצות המצוינות.לכל קבוצה יש 6 מפגשים והן מתחלפים לאחר הסבב. המפגש הזה הוא מפגש הסיום של מצוינות אמירים.

קבוצת מדעים, שם הייתה המורה אלה זנו בכיתה היה סיכום של נושא החושים, כאשר הם עבדו על חוש המישוש התלמידים הכינו את ספר החושים עם חומרים ממרקמים שונים, חלק, מחוספס, קשיח.

עברנו לקבוצת אמירים בחשבון, שם עבדה המורה טניה על חידות היגיון, היא הראתה ציורים לא הגיוניים של תלמידים מהקבוצה והם הסבירו מדוע הציור לא הגיוני, ולאחר מכן הם פתרו בעיית הגיון.

קבוצת אומנות עם המורה ריטה שם התלמידים הראו את היצירות שהם יצרו.

הגענו למתחם של כיתות א' שם ראינו שתי קבוצות מצוינות באמירים:

הראשונה הייתה הבעה יצירתית עם המורה קידושה רויטמן שם ראינו קבוצת תלמידים מציגה סיפור כאשר ישנה התייחסות להבעות הפנים של התלמידים.
השניה היא תקשורת עם המורה יפית לוזון שם ראינו כיצד ניתן לתקשר עם אחרים.

בסיום הסיור הגענו לספריית בית הספר שם סיכמנו את הסיור.

היה שווה לנסות

כשבועיים לפני החופש הגדול, אחרי שהתלמידים סיימו את המבחנים, החלטתי ללמד אותם משהו יותר מאתגר ויצרתי, לכן בחרתי בחמישה תלמידים מכיתה ה', וחשבנו לערוך סרט שנצרוב אותו למורים ולתלמידים המסיימים כיתה ו'.
במשך שני שיעורים רצופים הראיתי להם את האופציות שיש ב movie maker ובתוכנה אחרת בשם pro show gold…
התלמידים הציעו לי אתר שבעזרתו אפשר לערוך את שמות המורים, ואני הצעתי את האתר לעריכת תמונות...
נדהמתי מאוד מהיכולת של התלמידים לקלוט וליישם את מה שלמדנו..
צרבתי להם מקבץ תמונות מבית הספר...
והנה טעימה מהסרט שהכינו התלמידים( הסרט המקרי באורך 40 דקות )
הצגנו את הסרט בטקס הסיום, אבל לצערי אף אחד מהמורים לא האמין שזה פרי ידם של תלמידים מכתה ה'......
אני הייתי מאוד מסופק מהתוצאה... בשיעורים של השבוע האחרון למדנו את התוכנות בכל הכתות ד'-ו', והייתי המום מהיכולת של התלמידים לקלוט דברים כאלה..
הקישור לסרט בכותרת!!!

העולם (הטכנולוגי) שייך לילדים

במשך השנה האחרונה למדתי שכדי לקבל ידע טכנולוגי אני צריכה להיות "נוכחת"!!!
גם בלמידה במרכז מורים וגם בהרצאות מול מורים , עיניין הרצון ללמוד וה"נוכחות" הוכח הלכה למעשה.
בהדרכות ראיתי שרוב המורים (אי אפשר להכליל), רואים במחשב ובטכנולוגיה עיניין מסורבל, רעיון לא ידידותי ואפילו חיבוק דב שמערכת החינוך כופה עליהם, המורים במצב "אנטי"ולא באמת רוצים לקבל את הידע הטכנולוגי אותו אני רוצה להעביר. עם הנתון הזה עלינו המדריכים להמשיך וגם לנצח.
אחד המשפטים שאני מתחילה בהם את ההדרכה היא "התלמידים כבר שם - עכשיו רק נותר להביא אתכם אל התלמידים".
התלמידים אכן כבר שם, מבינים יותר, מעיזים יותר ובעיקר לא רואים במחשב אויב מה שאוכלוסיות רבות של מבוגרים והמורים בתוכם חושבים.והוכחה לכך הייתה במשימה הסופית חלק מהמורים בכלל לא הפנימו את רעיון התקשוב והגישו לי דפי עבודה רגילים לחלוטין אבל.... במחשב. (מבחינתי זה היה לצאת לידיי חובה).
גם בהשתלמות במרכז מורים שאנחנו מתבקשים ללמוד תוכנה חדשה (כדוגמת הסקרץ') הרגשתי פתאום שדי לי!!!.
אין לי את הכוחות הראשוניים של למידת משהו חדש ונתתי לבת שלי לחקור את התוכנה ולהביא לי את התקציר.
גם בפוסט הקודם העלתי את הרעיון שכולם עוברים תהליך- אנחנו רואים יותר את הדברים במערכת החינוך, אבל גם במערכות אחרות במשק (בריאות, רישוי, בנקים ועוד...) עוברים תהליכים טכנולוגים דומים.
התהליך הוא ארוך וסזיפי, שיקח זמן עד שיוטמע בינתיים אותם ילדים שמלווים אותנו בתהליך מתקדמים עוד כמה צעדים קדימה ואני חוששת שמערכת החינוך כלומר המורים מידיי תקופה מגדילים את הפער במקום לצמצם אותו. אנחנו המדריכים נעשה עבודה טובה ככל שתהיה לא נוכל להביאם לנכונות ללא רצון אמיתי. ואני עדיין בדעה שהעולם הטכנולוגי שייך לילדים.

השילוב הראוי

בצ.ה.ל (בו בילתי בשלושת החודשים האחרונים בשירות מילואים ארוך) משתמשים בצמד מילים זה לשירות צבאי של חיילים וחיילות ביחידות מעורבות. ברם כוונתי בכותרת זו מעט שונה...
בשנים האחרונות נוטלים אנו מתוקף תפקידינו, חלק בתהליך הענק הזה של שילוב טכנולוגיה בשדה ההוראה.
אנו רוכשים כלים, מתקדמים ומשתכללים והכול בסופו של דבר למען דור (תלמידים) טוב יותר.
בהשתלמויות שהעברתי, בחדר המורים שלי, וגם בחברת משפחה וחברים עלתה לא פעם שאלת המינון.
לעיתים, בראשיתם של שינויים, יש והשינוי נראה לפתע כחזות הכול.
בעיני רוחי אני רואה את דורות המורים מתקופת קום המדינה דוד ילין, ישראל אלדד, יצחק נבון, ורבים אחרים המביטים בשינוי ומקווה אני כי הם רווים נחת ממעשי/מעשינו .
ביני לביני לא אסתיר, מקנן החשש מתלמידים כפופי גב, מרכיבי משקפים עבות וחסרי צל של שיזוף, כאלה שאומנם אינם זקוקים לתרגול נוסף בתחום המוטריקה העדינה, אך ייתכן כי הם בעלי אחוזיי נכות בכישורים חברתים מסויימים או לפחות במיומנויות בסיסיות של משחקי כדור.
ובכן היכן הפתרון? מה היא "דרך הישר"?!
לעניות דעתי המינון הוא התשובה, יש למצוא את ה"שילוב הראוי" שביל הזהב בין החדש לישן, בין דברים שמשמרים לדברים שמשפרים.

כיתה חכמה ולוח אינטראקטיבי

כיתה חכמה היא כיתה המכילה לוח אינטראקטיבי, עמדת מחשב למורה, מקרן, מחשבים ניידים, תוכנית הידברות, לוח מורה נייד אלחוטי. כל אלה ועוד נותנים חוויה לימודית עכשווית מודרנית ובלתי שגרתית, כך ילמדו ילדי המחר ובבית ספר מגידו התלמידים כבר לומדים כך כבר היום. להוציא את מקצוע החינוך הגופני, כל השיעורים נלמדים היום בשיטה החדשנית.
לוחות אינטראקטיביים

הלוחות האינטראקטיביים מאפשרים להשתמש בלוח הכיתה להקרנת תכנים ולביצוע פעולות שונות, כאילו היה צג מחשב משוכלל.לרשותכם כלי הסתרה, כלי חשיפה וכלים לסימון של טקסט ותמונות להגברת העניין ולעידוד הדיון בכיתה. באפשרותנו לעודד השתתפות פעילה הודות לכלי מדידה אינטראקטיביים מרתקים, כגון סרגלים ומדי זווית. שילוב יעיל של כל החושים בחוויה של צלילים, צבעים וסרטי וידאו, הופך את השיעור לנהיר וקל יותר להבנה.
המורה נמצא רוב הזמן עם הפנים אל התלמידים במהלך השיעור. הכתיבה והאיור איכותיים, ברורים ומושכים את העין, ומתאפשרת המחשה המגבירה מוטיבציה ועניין.
התלמיד אינו מתמקד בהעתקה מן הלוח, ולפיכך קשוב רוב זמנו למורה. בתהליך כזה הוא לא מאבד את החוט המקשר של השיעור בשל התעסקות בקטעים טכניים של העתקה וסיכום.הדבר חשוב בעיקר לילדים עם בעיות דיסגרפיה או קשיים אחרים.

הלוח, מאפשר לכל אדם מקרב קהל הלומדים, להציג את רעיונותיו שאלותיו, והצעותיו באופן ויזואלי ולעיני יתר חברי הקבוצה, מעודד מעורבות גבוהה ביותר מצד הקהל בתהליכי הלמידה. באמצעותו תוכל להפוך את המושג "העברת ידע" מפעולה חד-צדדית, לקשר גומלין מספק.

יש אבל אין...

בשיחת ההיכרות שנערכה לי בתחילת השנה עם מנהלת בי"ס, המנהלת סיפרה עד כמה בי"ס מתוכנן לקראת המאה ה- 21, הן מבחינה פיסית והן מבחינת האמצעים הפגדודיים. ואכן בבית הספר יש מרחבים ירוקים, כיתות מרווחות, בית הספר מטופח ומשרה אווירה נעימה. באשר לאמצעים הפדגוגים, מנהלת בי"ס התגאתה במיוחד במעבדת מחשבים מאוד משוכללת שבה יש ברקו, מחשבים חדישים, ערכות הצבעה ולוח חכם. התפאלתי מאוד, ואף שיתפתי את מנהלת בי"ס שאני מדריכת תקשוב בבית ספר יסודיים מתוך שיחת החולין שניהלנו בנושא הרגשתי שיש לי שותפה. כשיצאתי מחדר המנהלת כבר התחלתי לדמיין לעצמי את השיעורים שאני מעבירה בעזרתם של הלוח האינטראקטיבי וערכות ההצבעה. בסיור היכרות שנערך לי בבי"ס ביקשתי להיכנס למעבדת המחשבים. כשנכנסתי הרגשתי שהתכנון שלי הולך להתממש. אכן מדובר בכיתה ממוחשבת עם כל האביזרים ואילו הכיתה עצמה מעוצבת בצורה שונה. עמדות המחשבים לתלמידים, מוצבים על שולחנות אישיים מודרניים לאורך קירות הכיתה, לכל עמדה צמודים כסאות ריפוד עם משענות יד, על גלגלים מתכווננים לגובה. מול הלוח מוצב שולחן מעוגל כאורך הכיתה, כך שהיושבים בו פונים לכיוון לוח הכיתה. כל הנכנס לכיתה מתפאל ושוכח לרגע שמדובר בכיתת לימוד. כשיצאתי מהכיתה התחזקה בי התחושה שאני הולכת להעביר שיעורים אחרים ובעיקר מתוקשבים.

ומה קרה בפועל? כמה שאומרים "מה שרצוי אינו תמיד המצוי".
בפועל, הצלחתי להעביר, ובקושי רב, שלושה שיעורים בחדר המחשבים במשך כל השנה. השיעורים היו מהנים לי ולתלמידיי. הרגשתי מסופקת וזה השאיר טעם של עוד ועוד - אז למה רק שלושה?
הסיבה העיקרית היא היצע וביקוש. מדובר בכיתת מעבדה אחת בבית הספר ומסתבר שיש לה ביקוש רב. הקרב עליה קשה, המזכיר את קרב "מלקי 3" (הרבה תחנונים, בקשות, אלתורי מערכת, תפילות שמורה תיעדר (לא ממחלה כמובן) ו... ) אך כאמור, הקרב משתלם.

לאור המצב, פנינו למנהלת בי"ס ולמזלנו, היא הסכימה להקים כיתות מחשבים נוספות לקראת שנה"ל הבאה. - כולי תקווה.

לפני סיום, גילית לאחרונה כי הלוחות האינטראקטיביים, כפי שסברנו, עוברים שכלולים טכנולוגיים. ובימים אלה יצא לשוק לוח אנטראקטיבי חדש המשווק על ידי חברת ארקו ויז'ואל ומה שמייחד את הלוח הוא, שהוא לוח מגע, ניתן לכתוב עליו גם בטושים מחיקים, (כך שלא צריך שני לוחות בכיתה), אינו שריט ומופעל על ידי אינפרא אדום. אז למי שעדיין לא רכש בבית ספרו, יוכל לבדוק אופציה זו.

ולסיום, היה לי העונג ללמוד, להכיר ולהפגש ומקווה שעוד נתראה...

חגית מרדכי

הפוגה שנקראת שלומי

בס"ד

השנה התחלנו את עבודתינו במירוץ מטורף בין השתלמות להשתלמות בין הדרכה להדרכה, בין מושגים כמו:
כיתה חכמה, לוח פרומיתיאן, מצביעים ועוד ובנוסף לכל אלו הרי יש גם את העבודה היום יומית, כאמא, מחנכת מורה שלא פסקה, היו רגעים שלא עיכלתי כיצד יכולתי לעסוק בעניינים כל כך שונים בו זמנית, עד שקיבלנו הודעה שאנחנו נוסעים להשתלמות בשלומי,בתחילה זה היה נראה לי לא מציאותי איך אפשר לעזוב הכל, להשאיר את כל מה שעשינו ופשוט לצאת לשלושה ימים, וכך יצאנו עם מלא תקוות וכמובן חששות, כאן המקום להודות לציפי אור מאיר שכנראה הבינה ללבנו והוציאה אותנו להרגע ולתפוס מעט מנוחה מהריצה המפרכת.
ההרצאות היו מעניינות ומגוונות, כמו ההרצאה על מורים מתקוונים למחר, שהסבירה אלו יתרונות קיימים בקיום
הלמידה עם הלוח החכם על סביבות למידה ועל עקרונות לניתוח מערך שיעור, הרצאה מפי גיא לוי שהרצה על הפדגוגיה במאה ה-21, היו הרצאות שדיברו על מיזוג לוחות אנטראקטיביים ובה דיברו על שילוב שני תלמידים העובדים בו זמנית עם הלוח.על שימוש בלוחות חכמים-נייח ונייד, ושילובן של התוכנות זו בזו.על שימוש במצביעים דיגיטליים-פרומית'יאן, על שימוש באפליקציה חדשה העושה שימוש בשני עטים בלוח פרומית'יאן-בו זמנית-דואליות ועוד.
גולת הכותרת היתה ההרפיה שנעשתה בימים אלו, הסיור הטיול הרגעים שבהם יכולנו לשכוח מהכל ולהרגע
לזמן קצוב ולאחר מכן לחזור שוב למתכונת הרגילה, כל זה היה כל כך מתאים ובזמן הנכון לכן שוב תודה לציפי
שאפשרה לנו להרגע מהמרוץ הבלתי פוסק.

גואטה יפה

כיתה חכמה והמורה הטכנולוגי

גיא לוי במאמרו "כיתה חכמה" מתאר כיתה שלא השתנתה מאות שנים: מורה תלמידים טורים מחברות וספרים...
השינויים מתחוללים עכשיו עם כניסת הטכנולוגיה לבית הספר, לפי לוי "בית הספר חייב להיות סוכן החיברות (סוציאליזציה) שיכין את התלמידים לחיים במאה ה-21; בית הספר חייב להנחיל לתלמידים את המיומנויות והכישורים הנחוצים להתמודדות עם האתגרים של המאה ה-21. התנאי ההכרחי הוא, כאמור, שדרוג משמעותי של סביבת ההוראה של המורה.
בשינוי שיתחולל בבית הספר עם הכנסת התשתית הטכנולוגית לכיתות הוא שינוי מסדר שני, כמעט שינוי פרדיגמה של ההוראה, שיתרונו הגדול בכך שהוא יוצר חיבור מהיר מאוד עם התלמידים, הוא מדבר בשפתם, הוא חלק מהעולם בו הם חיים ופועלים. הניסיון בעולם מראה שכאשר משדרגים את סביבת העבודה של המורה ומשלבים תוכן דיגיטלי איכותי המותאם לתוכנית הלימודים, משתנה ההוראה. קצב השינוי תלוי במרכיבים נוספים – הדרכה וליווי פדגוגי, ידע בתקשוב ועוד, אולם המוטיבציה הפנימית של מורים לשלב את הטכנולוגיה בהוראה היא פועל יוצא של שינוי סביבת העבודה."
לפי לוי אין כבר דרך חזרה: המורים נמצאים בנקודת אל חזור. העולם השתנה. לכן, במציאות כזאת מרגישים חלק מהמורים כי לא רק שאין דרך חזרה, אלא שאי אפשר להפסיק להתקדם.

במהלך ההשתלמויות שהעברתי וכן במהלך החשיפה לכלים הטכנולוגיים בהוראה, לסביבות הלמידה והפלטפורמות המוצעות לבתי הספר(גלים, עת הדעת, lnet בריינפופ -עם או בלי מערכת ניהול למידהוכו'...) עלתה כל הזמן השאלה: כיתה חכמה אבל...מה עכשיו? האם לזנוח את הלוח הרגיל בכיתה ואת ספרי הלימוד ולעבור ללמד באופן מקוון? הרי החומרים רבים ומגוונים וההמחשה כל כך טובה ומגוון החומרים כל כך עשיר ומבלבל. מה עושים??
ההיצע מעלה כמה שאלות שאני שואלת את עצמי: כיצד יצליח המורה לעכל כל כך הרבה כלים, חומרים וסביבות למידה-להכיר גם בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט התכני? באיזה מינון? מה טוב? מתי כן? מתי לא?

זאת השאלה שאנחנו כמדריכים/ מרצים /רכזים צריכים לתת עליה את הדעת. זאת השאלה המטרידה.
אשמח אם ניתן עליה בהמשך את הדעת ונגבש מדיניות.

שיפור השגי תלמידים בתחום המדעים באמצעות לוח אינטראקטיבי

שיפור השגי תלמידים באמצעות שימוש בלוח אינטראקטיבי:

בשנה זו בכיתות ז נכנס נושא התא לתוכנית הלימודים.

נושא זה מזמן שימוש בתמונות ובאמצעי הגדלה.
בעזרת שימוש בעזרים כגון לוח אינטראקטיבי ניתן לשפר את השגי התלמידים בצורה משמעותית.
ביצעתי בכיתות הלימוד בבית ספרי מחקר קטנטן ואקדמי, אותו הצגתי במהלך לימודי האקדמיים השנה.

בו בחרתי 4 כיתות לימוד בבית ספר, באזור הדרום, בגיל חטיבת הביניים מהם למדו ללא לוח אינטראקטיבי ושניים מהם למדו בעזרת לוח אינטראקטיבי.

ונבדקו השגי התלמידים וההבדלים בין הקבוצות.

תוצאות המחקר מורות על כך שהשגי התלמידים אשר למדו בקבוצות הלימוד שנעזרו בלוח האינטראקטיבי השיגו ציון גבוה ב 11 נקודות מהקבוצה שלמדה ללא עזרים.

אני מציגה כעת את תוצאות המחקר.

מן הנתונים ניתן לראות כיצד הצליחו התמונות והפעילויות האינטראקטיביות של הלוח להזיז תלמידים ממשבצות של הנכשלים לכיוון ההשגי הבינוני.

וכמובן שינוי משמעותי בממוצע הציונים.

מן התוצאות אני מסיקה כי כנראה, השימוש בלוח האינטראקטיבי יעיל ומשפר השגים בתחום התא בכיתות ז השנה.

אקדמיה ושטח ומה שביניהם

כמרצים וכמדריכים בבתי ספר אנו נתקלים לא אחת בתופעות שחוזרות על עצמן, קשיים, שאלות שנשאלות ע"י מורים ודפוסי התנגדות לשינוי. כמו כן, תשובה לשאלת השאלות שאנו שואלות את עצמנו, מהי הדרך הטובה ביותר להטמיע שימוש בטכנולוגיות להוראה בבתי הספר בהם אנו עובדות?- אין.
הספרות המחקרית עתירה במחקרים שנעשו בעבר על הוראה באמצעות המחשב, אך מכיוון שרבים מהמחקרים לא נעשו בארץ ומכיוון שטכנולוגיות הלמידה משתנות כל העת, לעיתים קשה לעשות שימוש במסקנות המחקרים הללו.

בשנים האחרונות המחקר בטכנולוגיות להוראה ולמידה צובר תאוצה ובאקדמיה רבים מהקורסים באוניברסיטאות ובמכללות מלווים במרחבי למידה נוספים היוצרים לסטודנטים מסגרת שלמה ללמידה.
מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה ע"ש צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה יזם כנס ארצי לחוקרים ואנשי מקצוע, אשר משמש זירת מפגש לדיון, הצגת עבודות והחלפת דעות בין חוקרים ומומחים אחרים בעולם העוסקים בתחום. למעשה, מטרת הכנס היא מתן במה להצגת עבודות של חוקרים ואנשי מקצוע בישראל העוסקים בטכנולוגיות למידה ולקיים דיאלוג מחקרי- אקדמי על טכנולוגיות למידה.

כנס צ'ייס 2010 הינו הכנס החמישי שהתקיים ובאתר הכנס ניתן למצוא את תקצירי המחקרים, החידושים והמגמות העכשוויות בתחום טכנולוגיות למידה. בכנס מס' מושבים וכך באתר הכנס- בכל מושב כמה הרצאות. באתר ניתן למצוא את כל ההרצאות ומול כל הרצאה את המאמר, המצגת שליוותה את ההרצאה וברבים מהמקרים גם הקלטה של ההרצאה. כמו כן, ישנם קישורים לאתרי הכנסים שהתקיימו בעבר.

המחקרים מעניינים, רלבנטיים ונעשו כאן אצלנו בבתי הספר בארץ- מומלצים:
המושב: למידה מטכנולוגיות ניידות- ההרצאה: ללמוד עם מחשב נייד אישי, חוזקות ויתרונות, קשיים ואתגרים
המושב:היבטים ניהוליים של למידה מתוקשבת-ההרצאה: זרקור על רכזי תקשוב
המושב: מנתונים למידע וידע-ההרצאה:למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית
המושב: טכנולוגיות בעיני המשתמש- ההרצאה: עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט אחרי שעות בית הספר לצרכי מטלות בית ספריות.

ערכת ההצבעה

במסגרת תקשוב בתי הספר נכנסה גם ערכת ההצבעה לכיתות. ערכת ההצבעה מאפשרת לתלמיד להיות שותף פעיל למהלך השיעור בנקודות בהם בחר המורה לשתפו באמצעות שאלה מתוכננת או שאלה מידית שמתוך הדינמיקה של השיעור נשאלה. כמו כן, ערכת ההצבעה מאפשר למורה לבדוק במהלך השיעור את הידע, ההבנה של התלמיד ביחידה הנלמדת במהלך השיעור ואף לקבל תמונת מצב מידית על ההבנה והשליטה של התלמידים ביחידת הלימוד.

במהלך השנה עשיתי שימוש בערכת ההצבעה ככלי לבדיקת יחידת לימוד מצומצמת. בנייתי מצגות המכילות שאלות סגורות, שאלות נכון לא נכון בתחומי הדעת השונים.

מתוך עבודתי עולים הממצאים הבאים:

• רוב התלמידים מתלהבים מאוד המשימוש בערכת ההצבעה ואף מבקשים לעשות בו שימוש גדול יותר. הם אינם רואים בו איום בדומה למבדק רגיל.


• תלמיד אחד בתחילת הדרך הביע התנגדות וחש לחץ מסוים להישאר האחרון שעונה ולהיות נתון ללחץ הכיתה "מי עדיין לא סיים".


• קבלת ניתוח מצב כיתתי באופן מידי המאפשר התארגנות לקראת השיעור הבא.


• יש לנסח באופן חד משמעי את התשובות, היות ולא ניתן לבחור יותר מתשובה אחת. התשובות צריכות להיות ברורות ולא להשתמע לשני פנים.


• ניתן לנסח שאלות ברמות חשיבה שונות החל מידע, הבנה והסקת מסקנות.


• תלמידים בעלי קשיים שבדרך כלל מתקשים להגיע להישגים גבוהים הצליחו לשפר את השיגיהם, היות והם לא נדרשים לענות תשובה כתובה, אינם נדרשים לעסוק בניסוח אלא לבחור את התשובה הנכונה.

לסיכום: ממליצה לעשות שימוש בערכת ההצבעה לבדיקת ידיעות ביחידת לימוד מצומצמת בשיעור, היות והדבר מאפשר קבלת תמונת מצב מיידית ומאפשר לתלמידים חלשים ומתקשים להגיע להישיגים טובים ולקבל חיזוקים חיובים. חשוב לציין שערכת ההצבעה אינה הכלי היחידי שיש לעשות בו שימוש ככלי הערכה, היות והוא לא מאפשר בדיקת היכולת של התלמידים בניסוח תשובות מלאות תוך התייחסות למרכיבי תוכן ומרכיבי תחביר.

שימוש בערכת הצבעה

שלום לכולם. רציתי לספר לכם שאתמול הייתה בבית הספר שלנו מסיבת סיום של כיתה ה'. כחלק מהמסיבה, השתמשה המחנכת תניר בערכת הצבעה באופן יצירתי ביותר: היא הכינה עם התלמידים מצגת שאלות רב-ברירה בנושאים לימודיים וחברתיים, שמסכמות את כל הנעשה בכיתה במהלך השנה. במסיבה כל הורה קיבל שלט, והם היו צריכים לענות על השאלות בהצבעה.

להורים זו הייתה חשיפה ראשונה של הכלי, והתגובות שלהם היו חמות ביותר. הם נהנו מאד והתלהבו מפשטות הכלי, היעילות, והאינטראקטיביות המיידית. זו הייתה כאמור, הצלחה, וכדאי לאחרים לנסות לשחזרה בפעילות עם הורים. בנוסף, בתור מורה מלווה למועצת התלמידים, השתמשה תניר בשלטים לעריכת סקרים בית ספריים כדי לאתר צרכים ורצונות של התלמידים, ועל פי הסקרים הממוחשבים תכננה המועצה את הפעילויות. כל הכבוד למורה על היזמה להשתמש בכלי זה מעבר לשימוש הרגיל לצרכי סיכום למידה או פתיחת נושא.

לסיום, חופשה נעימה לכולם, נעמתם לי מאד....

תוכנית עת הדעת באשדוד

במהלך השנים נעשו מאמצים רבים לשילוב טכנולוגיה במערכת החינוך, אך רובם ככולם זימנו פתרונות חלקיים המתבססים על צירופים שונים של מרכיבי חומרה, תוכנה, תכנים, ועוד. הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, הצביע על צורך בפתרון שלם ומקיף כתנאי לשיפור רציף ועקבי ביכולות המורים והתלמידים.
"עת הדעת" הציעה פתרון מערכתי שלם המיועד לפריסה לאומית. הפתרון משלב פלטפורמת הוראה דיגיטלית חדשנית ופתוחה (הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה) ביחד עם תכנים אינטראקטיביים המכסים את תוכנית הלימודים של משרד החינוך, וכן כלים המאפשרים יצירת תכנים נוספים ע"י חברות, מורים וגופים שונים.
בחו"ל התוכנית משווקת במחיר מלא. בארץ, התוכנית ניתנה לרשויות שהיו מעוניינות בכך חינם, כשאת כל התשתית הטכנולוגית – החומרה (מחשבים ניידים למורים ולתלמידים, רשת אינטרנט וכל הציוד הנלווה) סיפקו הרשויות.
באשדוד, התוכנית נכנסה לשישה בתי ספר. 4 ממלכתי ושניים ממלכתי דתי. לשכבות ד'-ה'. התלמידים קיבלו מחשבים אישיים (לא פרטיים) כך שבעצם כל שתי כיתות נהנות ביחד מאותם מחשבים. המערכת נבנתה בצורה כזו, שבמקצועות השפה, מתמטיקה ואנגלית, הילדים לומדים את מחצית השעות בתוכנית "עת הדעת" ומחציתן בדרך הפרונטאלית המסורתית, כן כן , הם לא שוכחים גם איך כותבים במחברת.....
לאחר חבלי לידה קשים, התחלנו בתוכנית מיד עם תום חופשת הפסח. ההתלהבות הראשונית, בראשית הדרך, התחלפה לה לאחר חודשייםת בלמידה משמעותית ובכניסה לשגרה.
המבקרים הרבים שבאים לראות "את הפלא" מוצאים כיתות המותאמות למאה ה21, כשכל ילד יושב מול מחשב אישי. ההקניות וההמחשות, נותנות לילד סביבה עדכנית ומותאמת לדור הקליפ ומאפשר למורה לנהל שיעור בכלים המתקדמים ביותר.
אמנם מוקדם מידי לומר האם יש שיפור גם בהישגים, את זה יגיד הזמן. מה שבטוח , כרגע ניתן לומר בוודאות, כי השיפור המשמעותי ביותר, הוא באווירה הלימודית בכיתה. הדממה המוזרה משהו, ששומע מי שנכנס לשיעור, מופרעת מידי פעם באיזה ציחקוק או שיר של ילד שלרגע שכח שהאוזניות עליו והוא שקוע כל כולו ב"שיח" שהוא מנהל עם המחשב שמולו....יחי הקדמה.

תמונות: מורים בפרוייקט מקבלים מחשבים, פתיחת התוכנית בחופית, המדען הראשי של משרד החינוך מבקר בחופית

שבוע לאומי בגלישה בטוחה תש"ע, בסימן "חיים ברשת"

בית ספר ממ"ד אריאל אשדוד

במסגרת שבוע לאומי לגלישה בטוחה בסימן "חיים ברשת"
קבלו המורים הדרכה לגבי חשיבות הנושא ובפרט בדגש על אלימות מינית שעלתה לראש סולם המודעות.
המורים לקחו את העניין ועסקו בו בכיתות ברצינות רבה .

חשפו את התלמידים בפני פעילויות שונות ומגוונות בעלות מסר ברור של זהירות.
התלמידים והמורים שנכנסו למעבדת המחשבים עפ"י מערכת שתוכננה מראש על-ידי. כתבו את התרשמותם על גבי פורומים שנפתחו לצורך העניין.
בנוסף לפעילות בחדרי מחשבים התקיימו גם פעילות בכיתות פרט בכיתות ה-ו.
התלמידים מציבים גילו עניין רב.והבטיחו לעסוק באינטרנט הבטוח בהתאם לטיפים ולהמלצות שקבלו.
יצא שכל תלמיד קיבל כ 2-3 ש'ש בנושא.
העבודות והנושאים קיימים באתר ביה'ס דבר שחשף גם את ההורים בפני הפעילות והעלה את ערכה החשוב.
אני מודה לכל העוסקים במלאכה המגוונות למדריכים למורים ובעלי המקצוע שהעלו את החומרים לאתר משרד החינוך.

נטלי סליבקו רכזת תקשוב

פרוייקט מחשב לכל מורה - יצא לדרך בשדרות

קרן אתנה , הקרן לקידום מקצועי (הסתדרות המורים ) עיריית שדרות ומשרד החינוך אפשרו להוציא

את הפרויקט "מחשב לכל מורה " בקיץ האחרון בשדרות כמו בישובים אחרים שנכנסו לתכנית זה .

מתוך ראייה שתפקיד המורה בעידן הטכנולוגי הולך ומשתנה ממעמד של מקור ידע המורה מקבל מעמד של מנחה . תפקיד זה מחייב אותנו המורים להוביל את דור העתיד בהתאם להתפתחות הטכנולוגית ולצמצם ככול האפשר את הפער הדיגיטלי בינינו לבין תלמידנו .אנו כמורים צריכים להתקדם ולקדם את הלומדים תוך שימת לב לצרכים לעזרים ולכישורים הנדרשים הן לנו והן לתלמידינו ברוח ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים אותם אנו חווים בכל עת ומתן יד מכוונת לשימוש נכון ומושכל בכלים אלו.

בפרויקט זה מקבלים המורים מחשב נייד ללא כל תמורה כספית תוך התחייבות להשתתפות המורה בהשתלמות בת 120 שעות במחשבים .
ההדרכה ניתנת בשני תחומים בשלב הראשון ההשתלמות מתמקדת בהקניית מיומנויות המחשב ובשלב השני הוראה בסביבה מקוונת והנחלת מיומנויות חשיבה באמצעות כלים מתוקשבים.
לנו רכזי התקשוב תפקיד חשוב בסיוע להטמעת התכנית ומתן עזר למדריכים המעבירים השתלמויות אלו .וכן להאיר את עיניי המורים בחשיבות כלי עבודה חשוב זה (המחשב ) לשיפור דרכי ההוראה ופינוי זמן הוראה יקר .
כולי תקווה שמהפכה זו תתחולל שהמחשב ישמש כלי הוראה תקשורתי וניהולי עבור המורים ותהפוך את המורה העכשווי למורה יותר מתוקשב. שהמחשב הוא חלק בלתי נפרד מעבודתו.

כיתה חכמה ולוח אינטראקטיבי

כיתה חכמה היא כיתה המכילה לוח אינטראקטיבי, עמדת מחשב למורה, מקרן, מחשבים ניידים, תוכנית הידברות, לוח מורה נייד אלחוטי. כל אלה ועוד נותנים חוויה לימודית עכשווית מודרנית ובלתי שגרתית, כך ילמדו ילדי המחר ובבית ספר מגידו התלמידים כבר לומדים כך כבר היום. להוציא את מקצוע החינוך הגופני, כל השיעורים נלמדים היום בשיטה החדשנית.
לוחות אינטראקטיביים

הלוחות האינטראקטיביים מאפשרים להשתמש בלוח הכיתה להקרנת תכנים ולביצוע פעולות שונות, כאילו היה צג מחשב משוכלל.לרשותכם כלי הסתרה, כלי חשיפה וכלים לסימון של טקסט ותמונות להגברת העניין ולעידוד הדיון בכיתה. באפשרותנו לעודד השתתפות פעילה הודות לכלי מדידה אינטראקטיביים מרתקים, כגון סרגלים ומדי זווית. שילוב יעיל של כל החושים בחוויה של צלילים, צבעים וסרטי וידאו, הופך את השיעור לנהיר וקל יותר להבנה.
המורה נמצא רוב הזמן עם הפנים אל התלמידים במהלך השיעור. הכתיבה והאיור איכותיים, ברורים ומושכים את העין, ומתאפשרת המחשה המגבירה מוטיבציה ועניין.
התלמיד אינו מתמקד בהעתקה מן הלוח, ולפיכך קשוב רוב זמנו למורה. בתהליך כזה הוא לא מאבד את החוט המקשר של השיעור בשל התעסקות בקטעים טכניים של העתקה וסיכום.הדבר חשוב בעיקר לילדים עם בעיות דיסגרפיה או קשיים אחרים.

הלוח, מאפשר לכל אדם מקרב קהל הלומדים, להציג את רעיונותיו שאלותיו, והצעותיו באופן ויזואלי ולעיני יתר חברי הקבוצה, מעודד מעורבות גבוהה ביותר מצד הקהל בתהליכי הלמידה. באמצעותו תוכל להפוך את המושג "העברת ידע" מפעולה חד-צדדית, לקשר גומלין מספק.

גם אנחנו יכולים

נוכחתי לדעת ששווה להעיז.
במסגרת פרוייקט "אמירים" בבית ספר "תומר" הצגתי בפני תלמידי כיתות ב' את האפשרות לערוך סרטים בעזרת התכנה
movie maker .
הילדים יצרו סרטונים בעקבות האגדה "עץ המשאלות" .
הם ציפו לשיעור ונהנו מכל רגע. נוכחתי לדעת כיצד המחשב משרת את הלמידה ותורם לה. הילדים נעזרו בי ויצרו סרטונים מגוונים.
הקבוצה כללה כ-14 ילדים. המס' המצומצם תרם לאיכות השיעור. בדרך זו כל ילד קיבל מענה ויכולתי להתחשב בהטרוגניות הקבוצה.

רותם אזר שביט