30 בדצמבר 2009

יום עיון בנושא "הפוטנציאל הפדגוגי של ...

יום עיון בנושא "הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות"

נכנסנו ,כרכזות תקשוב לסדנא הנקראת "להיות מנהל "חכם" – ניהול הפדגוגיה בסביבת הלמידה עתירת טכנולוגיה".

מנחת הסדנא הייתה: הגב' מלכה וידלבסקי.

מטרת הסדנא הייתה לבדוק האם יש השפעה של סביבת הלמידה על הניהול הפדגוגי? במה?

בתחילת הסדנא שתי מנהלות (מנהלת בית ספר "גבים" מבאר שבע ומנהלת בית ספר מהצפון), הציגו את פעילות התקשוב בבית ספרן בעזרת במצגת. כל מנהלת הציגה מה היה בבית הספר בתחום התקשוב בעבר ואת התהליך שעבר בית הספר וצוות המורים במהלך השנים, ולבסוף היכן נמצא בית הספר היום בתחום התקשוב. בנוסף הן דיברו על התחומים המשולבים תקשוב בבית הספר (שפה, מצויינות, מתמטיקה ועוד).
המנהלות הציגו את הצורך המתבקש בניצול המקסימאלי של הפוטנציאל הגלום בסביבות הלמידה המתוקשבות.
בסוף ההצגה, כל מנהלת הציגה את החזון שלה.

לאחר מכן, קיימנו דיון על סביבה טכנולוגית:
יתרונות:
* נגישות למידע במהלך שיעור
* גיוון חומרי הוראה - המחשה, פניי הלחוש הראיה והשמיעה.
* הרחבת סביבת הלמידה - אתרי כיתה ומקצוע פתוחים וזמינים.
*למידה שאינה תלויה בזמן ובמקום.
חסרונות:
* תקלות
* ממוקד מורה
* חשש מטכנולוגיה
* זמינות הכלים עדיין מצומצמת.
*הקושי להיות מומחים בתחומים כה מגוונים.
מסקנה: מנהל שרואה את תחום התקשוב, בעל חשיבות עליונה, מוכן לעשות הכל שהצוות ידע, מוכן לשקיע משאבים - זה בא לידי ביטוי בבית הספר.
מנהל שאין לו קשר לתקשוב, אינו מקצה משאבים, אינו מדרבן את הצוות בנושא - בית ספרו אינו מתוקשב.
הוזכר כי מנהל שאינו מומחה בדבר ,יכול לתת את הזמינות והכלים לרכז ולצוות התקשוב על מנת להגשים ולקיים את המטרות שהוצבו בתכנית בית הספר.

בברכה, ליאת בן שימול ורותם אזר שביט

27 בדצמבר 2009

יום עיון בנושא סביבות מתוקשבות

יום עיון בנושא הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו 15.12.09

סדנה- "על הניסים ועל נפלאות הטכנולוגיה האינטראקטיבית
מנחות: איריס אזולאי, ד"ר ברכה פלד

אני התרשמתי שבתחום היתרונות והחסרונות של הלוח לא חידשו לנו דבר, כי ממילא הסתמכו על מה שאנחנו אמרנו. מה שכן היה מועיל מהבחינה הזו בכנס הוא שהתרשמנו ממידת החשיבות שמשרד החינוך והפיקוח על מחשוב ותקשוב נותנים ללוח האינטראקטיבי, ושמדובר במהלך רחב-מימדים בהיקף המשתמשים.
דבר נוסף שבו הכנס תרם לי מאד הוא החידוש בהצגת הערכה הממוחשבת לעריכת ניסויים במדעים. זה היה מרשים מאד, וההדגמה הטכנולוגית והפדגוגית בנושא הייתה מצוינת.
גם אופן השימוש בערכת ההצבעה היה מאד יעיל, והראה בזמן אמת את היתרון של השימוש במצביעים.
לסיום, ההרצאה של ד"ר אתי כוכבי הייתה מצויינת, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת אופן השימוש המקצועי ביותר בלוח האינטראקטיבי. (חני כהן)

בסדנה הדגימו לנו את השימוש בלוח החכם בשיעור וכיצד זה משנה ומוסיף למהלך השיעור בכיתה והופך אותו לשיעור מקוון ואינטראקטיבי. כיצד המורה משנה את השיעור הסטנדרטי והפרונטאלי לשיעור מתוקשב באמצעות הלוח החכם. ראינו שיכולות להיות תקלות טכניות במהלך הפעלת הלוח, והמורה צריך לשלוט היטב בטכנולוגיה החדשה לפני שהוא בא להעביר שיעור כזה. התרשמנו מהטכנולוגיה החדשה של מכשיר מדידה למעבדת מדעים, אשר באמצעותו ניתן למדוד חום לראות תוצאות מיידיות על הלוח החכם.
השימוש במצביעים הדיגיטאליים בזמן אמת, הדגים לנו את יתרונות השימוש בכלי במהלך שיעור שבו ניתן לראות תוצאות מיידיות של הבנת החומר הנלמד. בסוף הסדנה התבקשנו למלא את הפרטים הבאים:

תפיסת תפקיד המורה בסביבה אינטראקטיבית
נקודות כוח של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי
הוראה-למידה
נקודות חולשה של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי
הוראה-למידה

היתרונות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי הוראה-למידה
1. הכל נעשה בלחיצת כפתור- שימוש בתוכנות נוספות או כניסה לאינטרנט תוך כדי שיעור.
2. ויזואליות- מוחשיות.
3. אינטראקטיבי- מפעיל.
4. עלייה במוטיבציה של התלמיד והקשבה בשיעור.
5. פותח אפשרויות וממחיש תהליכים.
מהם החסרונות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי הוראה-למידה?
1. בעיות טכניות.
2. שליטה בתוכנה- חוסר מיומנות.
3. זמן השקעה גבוה בהכנת השיעור.
4. כמות מוגבלת לביה"ס- אינו זמין לכל שיעור.
ההזדמנויות שהסביבה הטכנולוגית האינטראקטיבית מאפשרת
האילוצים בסביבה טכנולוגית אינטראקטיבית
1. המחשה והדגמה.
2. משך אינטראקציה גבוה יותר בין מורה לתלמיד.
3. משוב מיידי.
4. גיוון אמצעי הוראה.
כשל טכני, בעיות בתקשורת (אינטרנט).

(ריטה לוין)

בנוסף לנאמר היה נחמד לבוא מעמדה של הבנה, זאת אומרת, ידענו כיצד הכינו את רוב השקופיות ובאיזה כלים של הפרומיטיאן השתמשו .
אני חושבת שיום עיון שכזה היה צריך להיות מושלם מבחינה טכנולוגית כולל ההגברה.
לאחר ההדגמה של השיעור התכנסנו לקבוצות דיון. שם העלו המפקחים ומשתתפים אחרים טענות כלפי אמינות הציוד בשל תקלות שקרו במהלך ההדגמה. הרגשתי שאני צריכה לגונן על הלוח האינטראקטיבי וזאת בשל התוצרים החיוביים שניתן להפיק ממנו.
בגלל כל התקלות המורה צריך להיות מוכן ולהביא אלטרנטיבות נוספות לשיעור.

היה חשוב לי שהמפקחים יבינו כי זהו כלי חדש המגוון את השיעור וכלי עזר למורה להעביר את החומר בצורה ויזואלית ומהנה. דבר שיגרום לעניין רב יותר מצד התלמיד.
אנו כאנשי חינוך צריכים להבין כי הילדים נמצאים בעידן טכנולוגי חדש ושאנו המורים חייבים להכיר את הטכנולוגיות החדשות וכיצד להיעזר בהם בשיעור.
(איריס הטשואל)
הכנס הציג 5 מושבים המשלבים את הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות, ואני בחרתי להשתתף במושב "על הניסים ועל נפלאות הטכנולוגיה
האינטראקטיבית" .
התרשמתי מאד מההרצאה של אתי כוכבי ואהבתי את השילוב של הלוח האינטראקטיבי במצגת שהציגה. ראינו את השילוב בשימוש הכלים שהלוח מציע תוך כדי ההרצאה. שיעור כזה הוא שיעור מעולם אחר. כמובן שצריכה להיות שליטה באמצעים הטכנולוגים.
הדגמה נוספת הייתה חידוש בשבילנו כאשר הוצגה הערכה הממוחשבת לעריכת ניסויים במדעים, הניסוי היה מרשים והתקבלו תוצאות מידיות של ההשערה ולאחר מכן תוצאות אמת ואפשר היה לדון במסקנות.
לסיכום הכנס היה מעניין. (אסתר אלוש)

26 בדצמבר 2009

פוסט ליום העיון - הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו

רשמים מיום עיון -
"אותה הגברת בשינוי אדרת. האמנם ? "
ביטוי עקרונות פדגוגיות באמצעות פיקסה

יום העיון אשר נערך ביוזמת אגף ישומי מחשב בהוראה, במכון מופ"ת בתל-אביב, נסב סביב הנושא "הפוטינציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו " .

לאחר דיון בנושא, נחלקו המשתתפים לסדנאות כפי ראות עיניהם ,אנו (דניאלה קטלן, נורית דרעי ויהודית בורנלי) החלטנו להיכנס לסדנה שעסקה במימוש עקרונות פדגוגיים באמצעות תוכנת הפיקסה -התוכנה משמשת לניהול תמונות, יצירה, עריכה, הצגה ותיקון תמונות .

את הסדנא שמטרתה הראשית היא - בדיקת הקשר בין עקרונות פדגוגיים וטכנולוגיה, העבירו בחן ובמקצועיות יונית חמו ואסתי דורון מהאגף לחינוך יסודי, המחלקה למנהל בית ספרי וסביבות למידה חדשניות.

בתחילת הסדנה נערך דיון בין משתתפי הסדנה לגבי עקרונות פדגוגיים שונים מתוך רשימת עקרונות שהוצגה למשתתפי הסדנה והיכולת של הסביבה המתוקשבת לתרום למימושן.
תהליך העבודה התנהל כך :
כל משתתף קיבל שני דפים מודפסים שבראשם, רשימת העקרונות הפדגוגיים , כגון : רלוונטיות , תלמיד פעיל ומבנה ידע , מענה לשונות -קצב ,סגנון ורמת למידה,פיתוח מיומנויות רגשיות , חברתיות ופיתוח ערכים וכן הוראות לביצוע המשימה.
ברוח עקרונות אלו, היינו צריכים לבחור תמונה/ות ממאגר התמונות בפיקסה, תמונות אשר יבטאו את אחת העקרונות הפדגוגיים שעלו בשילוב אמירה או ביטוי המשקפים את רוח העקרון שנבחר .
העקרון שנבחר על ידנו הוא -פיתוח ערכים .
בחשיבה משותפת דניאלה ונורית החליטו להציג עקרון זה באמצעות מערכת החושים
העלנו את התמונה והביטויי שייצרנו לדף שנפתח במיוחד למטרת משימה זו.
לאחר ביצוע המשימה כל אחד ממשתתפי הסדנה היה צריך להכנס לעבודות האחרים להוסיף/לשאול/להעיר ולהגיב לעבודת העמיתים.
אנחנו בחרנו בעקרון חברתי שמבט שיוויון בין האנשים. צרפנו תמונות של אברי החושים השונים (אף, אוזן, פה, ידיים...) כקולז' והביטוי שבחרנו לכתוב הוא "נשתמש בכל החושים לגשר על פערים".

בסיכום הסדנה נערך דיון מסכם לגבי התובנות שהופקו מהפעילות הרווחים הפדגוגיים שהתאפשרו כתוצאה מפעילות בסביבה מתוקשבת כך שכולם עבדו ובצעו את המשימה והיכולת להגיע אל כולם כמעט ,כיצד מיישמים רעיונות אלו לפיתוח המקצועי של עובדי הוראה ובעבודה עם תלמידים.החסרונות נבעו יותר מכשלים טכניים כגון חומר שלא ערוך או תוכנה שלא עובדת כנדרש. כמורה לדעתי ישנו צורך בהכרות בסיסית של תוכנת הפיקסה על מנת לשלוט בפעילות, חלק גדול מהזמן הוקדש לא לתוכן אלא להבנה כיצד עובדים, ובמקרה זה המטרה היתה אחרת רעיונית, פדגוגית - המחשב והתוכנה שימשו כאמצעי להשגת המטרה החינוכית.

נורית יהודית ודניאלה

7 בנובמבר 2009

השתלמות כיתה חכמה בית ספר "יובלים"

יצאנו לדרך...
שיהייה לכולנו בהצלחה

21 בספטמבר 2009

שנה טובה




26 באוגוסט 2009

סיום השנה הראשונה-קורס להכשרת מדריכים לתקשוב

השנה הראשונה של הקורס הסתיימה היום!
הסיום לא היה ככל הסיומים... והקורס לא היה ככל הקורסים.
ראשית אתחיל בעיתוי- תחילת מאי 2009 כשכל המורים כבר לקראת סיום שנת הלימודים-זהו עיתוי הכי לא נוח להירשם לקורס אינטנסיבי של 60 שעות בחודשיים וחצי. נרשמו 65 רכזי תקשוב ומורים ורק 27 מהם יכולתי לקבל. זה היה מאוד קשה לדחות את אלה שרצו ללמוד אך לא נמצא להם מקום.
בדיעבד בחרתי טוב, הם הלכו איתי עד הסוף (למעט שתיים שלא עמדו בקצב ופרשו), בצעו את המשימות והעמידו רף גבוהה מאוד.
הקורס התקיים בכל שבוע-10 מפגשים פנים אל פנים ו5 מפגשי למידה ברשת.
כל המשתלמים נדרשו לפתוח חשבון בגוגל וכל הלמידה התבצעה בכלים של גוגל בדגש על שיתופיות של web 2.0.
סביבת הלמידה כללה:
  • אתר בגוגל סייט - לפני כל מפגש המרצה שלח את הנושאים למפגש והם הוצגו באתר, כל מפגש תועד על ידי 3 משתלמים שגבשו את התיעוד בעבודה משותפת בגוגלדוקס. כל מפגש תועד גם בתמונות.
  • בלוג בבלוגר - כל משתלם כתב פוסט אחד לפחות - קול אישי - בנושאים מתחום התקשוב
  • כתיבה משותפת בגוגלדוקס לקביעת מחוון לקורס, לבחירת התאריכים לתיעוד ועוד...
  • הודעות שוטפות נשלחו בדוא"ל
  • תזכורת על מפגשים נשלחו מהיומן של גוגל.
במפגש הראשון כשדר' אמיר ברנע שאל מי מנוי על טוויטר ואף אחד לא הרים יד-אז נולדה הפינה "שישים שניות על..." הכנתי רשימה של כלים/יישומונים וכל אחד מהמשתלמים בחר כלי אחד, חקר אותו והציג אותו במליאה. באתר הקורס נכתב הסבר על הכלי, אופן השימוש בו, שימושים חינוכיים ואישיים שניתן לעשות באמצעותו.

שתי משימות נקבעו בקורס:
  • משימת ביניים-תכנון שיעור בסביבת הלוח האינטראקטיבי.
  • משימה סופית-תכנון והכנת חומרי למידה/הדרכה ל2-3 מפגשי השתלמות על פי מתווה כיתה חכמה/מחשב לכל מורה. לכל קבוצת עבודה מיניתי יועץ/מדריך מהצוות המחוזי כדי לסייע וללוות את תהליך הפיתוח של החומרים: נחמה אורן, איריס בנטולילה, ברטה פיסטרוב, רונית ביבס, רונית גרינגולד, טורקי אבועליון.
הקריטריונים לקביעת הציון לכל אחד מהשתלמים נקבע בשיתוף איתם בגוגלדוקס ובסיום הועלה לאתר הקורס.
מפגש הסיום היה חגיגי והתקיים במסעדה שם נעשה משוב על הקורס.
המשתלמים בקשו להמשיך את הקורס והוא יתקיים גם בשנת הלימודים תש"ע.
במפגש הראשון בשנה הבאה כל אחד מהמשתלמים יציג את ההתפתחות המקצועית/אישית שלו במהלך הקורס.
הקורס היה תובעני גם למשתלמים וגם לי וכולנו יצאנו נשכרים.

14 באוגוסט 2009

עכשיו זה סופי- אי אפשר בלעדיו

רקע
עד שנת 1983 גרתי עם משפחתי באזור נבטים, עם ההחלטה להקים שדה תעופה צבאי הוחלט להעביר את כל האנשים הגרים באיזור. התמזל מזלי ועברתי עם משפחתי לגור בכפר כסייפה, כפר מוכר עם תשתיות מים, חשמל וטלפון.
חלק אחר קטן מהמשפחה רצה להישאר קרוב לאדמה ובחר לגור ליד "נבטים", בלי תשתיות מסודרות של מים, חשמל או טלפון.
אינטרנט לוויני
לעיתים רחוקות אני נוהג לבקר את קרובי המשפחה שם, בביקור האחרון הופתעי לראות מתקנים מוזרים בסביבה, אחר בירור קטן, מתברר שדיירי האיזור (7 בתים) התחלקו בעלויות וקנו לוויני אינטרנט באלפי שקלים והתחברו דרך הלווינים לאינטרנט מהיישוב כסייפה.
הופתעתי מאוד, והבנתי עד כמה האינטרנט חדר לחיינו, וכמה נהיינו תלויים בו. מדובר בבתים שמסופק אליהם חשמל רק חמש שעות ביממה (דרך גנטרטור) ואין להם תשתית מים, הם משיגים מים דרך מיכלי מים שמובלים ע"י טרקטורים, הם גרים בפחונים ואין להם מבנים קבועים, אבל האינטרנט אצלם זמין 24 שעות ביממה.
מדובר באוכלוסיה שחלק גדול ממנה עוסקים בהוראה, וחלקם סטודנטים, והאינטרנט עומד בראש סדר העדיפויות שלהם.
בשיחה עם קרוב משפחה מהאיזור, הוא טוען שהאינטרנט משמש ככלי הבילוי היחידי באיזור, האנשים כאן מרוחקים מכל דבר, מודעים לכוחות של האינטרנט, הם מתקשרים עם האחרים, רואים חדשות, בודקים את מצב החשבון וכו...
עכשיו הוא אומר האנשים התחילו להפעיל את הגנרטורים בין 14:00- 16:00 רק כדי לגלוש באינטרנט, חלקם אפילו עברו לאנרגיה סולרית במיוחד כדי שהאינטרנט יהיה זמין...
אז הבנתי עד כמה נהיינו תלויים באינטרנט.
אני מקווה שאוכל להעלות תמונות של שממחישות את מה שהסברתי.

"בתיאוריה – יודעים הכל אבל שום דבר לא עובד. בפועל – הכל עובד אבל לא יודעים למה". אלברט אינשטיין

אני בוחר לדבר על ההרגשה שלי במשך כל ההשתלמות. אני חושב שזה היה רעיון מצויין לחלק את ההשתלמות למשימות, וכל אחד יהיה חייב להתנסות או לכתוב על נושא מסויים, אחרת היינו יושבים ומקשיבים- פסיבים.
במהלך ההשתלמות ובמיוחד החלק של הלוח החכם, הרגשתי כמה זה עוזר ליישם את מה שלמדנו. במהלך ההרצאות נחשפנו כמעט לכל הכלים שמספק הממשק של הלוח, וראינו כמה פונקציות ופעולות אפשר לבצע בעזרת הלוח, אך לא ידענו בדיוק איך.
במהלך המשימה הסופית שעשינו סעיד, נביל ואנוכי "נתקענו" בערך כשעה ולא ידענו איך להתחיל עד ששחזרנו את זכרוננו ועשינו תוצר שלא האמנתי שאנחנו יכולים לעשות.
עכשיו אני בטוח שכל אחד משלושתנו שולט במידה טובה מאוד בסביבת הלוח.
כמו כן אני חייב לציין שזה היה רעיון מבריק להציג את הכלים השונים במסגרת "שישים שניות על..." יש הרבה כלים שנחשפתי אליהם רק דרך ההשתלמות, התנסיתי בהם ועכשיו הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת העבודה שלי.
אני חייב לציין שזו אחת ההשתלמויות הבודדות שיצאתי עם "תוצר" והרגשתי שנתרמתי מאוד...
מקווה שיהיו השתלמויות דומות בעתיד.

13 באוגוסט 2009

כוח הג'י

מסתבר שכל מה שחשבתי על כלי גוגל רק היווה את קצה הקרחון אליו נחשפתי.
עד שהגעתי אל הקורס, הכרתי רק את המיתוסים על גוגל... דיבורים בסגנון של "השמיים הם הגבול", "אפשר לעשות כל דבר, ללא הגבלה דרך גוגל" וכו'.
עצם החקר שביצעתי במשימות על כלי גוגל ולמעשה כתיבת המדריכים (הקצרים) על כלי גוגל חשפו אותי לעולם חדש שלא הייתי מודעת לקיומו, עולם שיש בו המון ונראה שאין סוף לחידושים ולעידכונים.

הדבר הראשון שנדרש מאיתנו כדי שנוכל לעבוד בסביבת גוגל היה לפתוח חשבון בג'ימייל. עם ביצוע המשימות בכתיבה בגוגל דוקס הייתי צריכה ללמוד על הכלי וכמובן כדי להכנס לאתר ההשתלמות צריך לחקור על גוגל סייטס, מבלי לשים לב הכרנו כבר שלושה כלים.
במשימת השישים שניות כתבתי על התראות גוגל ושוב חקרתי איך עושים זאת בכדי לתת את ההסבר הנכון. ואתה מסתקרן ובודק מה יש ב more ורואה שיש עולם חדש, יכולות חדשות ומה שיפה שהכל בחינם ולכל כלי גוגל יש הסבר, אומנם לרוב באנגלית (על הדרך נשפר את האנגלית ...) .

יכולת העבודה המשותפת המקוונת של אנשים בו זמנית על אותם הדפים, אם זה על גוגל דוקס, גוגל סייטס מהווה מהפיכה. נותר לי רק לפתח את היישומים של הכלים והיכולות האלה בבית הספר שלי.

סרטון באנגלית הממחיש את שימושי גוגל דוקס בהוראה


12 באוגוסט 2009

אכלו לי... שתו לי...

כל מי שעוסק בטכנולוגיה יודע שידע זה לא תמיד מספיק... לא פעם מתרחשות תקלות שעלולות לשבש את ההדרכה. אז ניסיתי לשרטט תרחיש תקלות דמיוני אך אפשרי - נגיד ש: רכז המחשבים הבטיח לי הבוקר שהוא בדק הכל, והכל בסדר.
SO FAR -SO GOOD . הגעתי לכיתה לבושה יפה וניגשתי לעמדת המורה. ניסיתי להתחבר לאינטרנט כדי להוריד מהמייל את מצגת ההדרכה, ואז נזכר הרכז לומר לי בדחילו וברחימו ששרת האינטרנט קרס רק לפני שעה. "את לא באמת צריכה אינטרנט, נכון?" שאל בנימת תחנונים. "לא, זה בסדר, יש לי דיסק צרוב". בפנים נפולות בישר לי הרכז שכונן הCD אינו תקין.
"אולי יש לך דיסק און-קי?" "דווקא יש לי!" אני מודיעה בתחושת סיפוק וחשיבות עצמית. אבל מה - במחשב המורה מותקן WIN98 שלא מזהה דיסק און-קי ללא התקנתו מראש... אז אין! טוב, זה הזמן לשלוף את המחשב הנייד שלי. אני מחברת אותו לברקו אבל אין נקודת חשמל פנויה עבור המטען של המחשב. יש כבל מאריך? אולי??? מה חשבתי לעצמי, כשאדון מרפי נכנס לכיתה הוא לא יוצא עד שהוא מנחית לפחות מכה שלישית. בלי טובות! זכרתי לטעון את המחשב בבית. נקווה שלמורות לא יהיו הרבה שאלות ואז הסוללה תספיק עד לסוף ההדרכה. התחלנו בשיעור. לאחר שעה מתרחשת הפסקת חשמל כללית בבניין!
אז נכון, אין לך סוללה לברקו, ואת לא אלוהים, אבל לפחות אף אחד לא יטען כנגדך שלא ניסית לכסות את כל האפשרויות...
שלא נדע מצרות!!!! בברכת הצלחה, חני.

10 באוגוסט 2009

נציגי הכפר הגלובלי נפשו בטורקיה

החלטנו לצאת לחופשה בקלאב בטורקיה . לנוח, להתנתק מהכל ולנפוש עם הילדים חמישה ימים.
לאחר שהגענו, מרוצים התמקמנו בחדר וירדנו לסרוק את המלון.
הלובי היה עמוס לעייפה , לא היה מקום לשבת, אך להפתעתי, היה שקט מוזר באויר. סביבי ראיתי רק קרקפות בוהות בלפטופים פתוחים. לעיתים מחוברים חוטי אזניות לקרקפות. חלקם מנופפים לשלום בשמחה למצלמת האינטרנט המובנית. חלקם מקלידים במרץ, אולי את המשפט: "אנחנו בחופשה נהדרת, מנותקים מהכל..."
ראיתי סביבי יפנים, אנשים עם כפייה, אנשים חובשי כיפה ועוד בני נוער ומבוגרים השולחים את ילדיהם לשחק הרחק ומבקשים ש-"לא להפריע" במספר רב של שפות.
חשבתי לעצמי כי בודאי ישנו כנס של הכפר הגלובאלי במלון בטורקיה ואני לא הוזמנתי.
בהרצאתו של דר' אמיר ברנע "העתיד כבר כאן" הוזכר ספרו של תומס פרידמן "העולם שטוח" העולם השתטח בזכות פריצת הדרך הטכנולוגית סביב הגלובוס וזמינות טכנולוגית גרמה להיעלמות מרחק גיאוגרפי.
כמה אירוני כי בלובי בטורקיה קרה דבר הפוך. כאשר כל הנציגים מרחבי הגלובוס התקבצו יחד ללובי אחד בטורקיה, זמינות הטכנולוגיה גרמה לריחוק ולניכור. אני מקווה כי העולם השטוח אותו תיאר תומס פרידמן לא יהפוך אותנו לשטחיים.
הבת שלי המתבגרת שרדה בקושי חמישה ימים ללא פייסבוק... למרות הכל, כנראה שבחופשה הבאה אנשים יראו גם את הקרקפת שלי...

11 ביולי 2009

מאמר על לוחות אינטראקטיביים והטמעתם

בחיפושי אודות מידע הקשור ללוחות מפעילים הגעתי למאמר המופיע ברשת חברתית לאנשי חינוך בישראל "אדיורשת" מומלץ לקרוא את המאמר ובכלל "לטייל" ברשת זו.
בהצלחה יהודה אונגר

10 ביולי 2009

החינוך בעידן התקשוב לאן?

מערכת החינוך ושילוב המחשב בתהליכי ההוראה מנהלים "רומן" כבר מספר עשורים. בתחילה היו גישושים ראשונים בהם ההכרות עם המחשב הייתה ברמה החומרה, פקודות dos, שימושים בתחומי דעת מובהקים, שפות תכנות, תרגול בתחומים: חשבון, אנגלית ועברית.
לאחר מכן, הגיעה תקופה חדשה שאפילו כינו אותה בשם: "מחר 98 ". בתי הספר מוחשבו, הוכנס עולם תוכן באמצעות לומדות שסיפקו תוכן פדגוגי וכל זאת במטרה לגרום לשינוי ברמת ההישגים של התלמידים בביה"ס.
החשיפה של התלמידים לעולם התקשוב הביאה לכך שהיה צורך בקיום הכשרות לצוות המורים בהכרה של תוכנות ולומדות, בחשיפת השימושים האפשריים שניתן לבצע באמצעות המחשב.
ובנקודה מסויימת נוצר שבר, לאחר השקעה של משאבים כספיים ואנושיים, הייתה דעיכה שחלקה היה נעוץ בעצם העובדה שלא ניתנו משאבים לתפעול שוטף של המערכות הממוחשבות ובבתי ספר רבים הושם דגש על תחומים אחרים.
היום מערכת החינוך נמצאת בנקודה אחרת בתחום התקשוב. השאיפה היום לגרום לנגישות של עולם המידע הרחב, לאפשר לתלמידים ולצוות החינוכי כלים לארגון יעיל של הידע, ליצור מוטיבציה וכל זאת כדי לקדם את הלומד לנקודה גבוהה יותר ולשיפור רמת ההישגים שלו.
פרופ' יהושפט גבעון – (בית הספר ללימודים רב-תחומיים, מכללת בית ברל) במאמרו: "אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך: החולייה שעדיין חסרה..."מדבר על תהליכי המחשוב שעברה מערכת החינוך ועל ההכשרה שיש לבצע על מנת שהתהליך יהיה משמעותי ואפקטיבי. הוא רואה את עיקר הקושי בהכשרה של הצוות החינוכי. היות ומורה צריך לקבל מענה בכמה תחומים על מנת שיהיה מסוגל לעשות שימוש מושכל ויעיל בתקשוב הזמין לו.
"העצמת המורים בתחום שימושי הטכנולוגיות הדיגיטליות בחינוך מחייבת הגדרה נכונה של ההכשרה שלהם. מסתבר שכאן עיקר הקושי ביישום החוליה החסרה. הידע המקצועי הדרוש ללימוד החוליה הזו, כמתואר בקוים כלליים במאמר הזה, הוא ידע מורכב למדי, שהרי הוא ידע רב-תחומי המורכב מבסיסי ידע הלקוחים מחמישה תחומי דעת לפחות (בנוסף על הידע המקצועי של המורה בתחומי ההוראה וההנחיה שלו או שלה):
א. ידע בתיכנון לימודים המאפשר הכרת פעילויות למידה ברמה מקצועית המספקת לשילוב שימושים בטכנולוגיות הדיגיטליות בהן, ורמה מקצועית יותר המאפשרת לו או לה עיצוב עצמאי של פעילויות למידה חדשות המשולבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה. ללא ידע כזה, המורים רק יחקו פעילויות שאחרים עיצבו, לצרכים שאינם תואמים את צורכיהם של המחקים.
ב. ידע באוריינות בסיסית הנוגע בעיקר למאפייני טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" ולסוגי הטקסטים האלה, המשמשים בפועל בפעולות למידה ועיון, ובעיקר, לאופני השימוש בהם ככלים לארגון נתונים במבנים ובפעולות בעיקר בסביבות למידה. ללא ידעכזה, המורים לא ידעו כיצד לחבר באמת את פעולת התוכנה עם הפעילות הלימודית, והשתיים תהיינה מנותקות זו מזו.
ג. ידע במידענות בסיסית הנוגע בעיקר לדרכי איתור של נתונים במערכות מידע מסוגים שונים הרלבנטיות לעבודת המורה ותלמידיו (זה נדרש, כל עוד נדרוש בפעילויות למידה גם את השימוש במערכות של מקורות מידע, שאינן מאורגנות מלכתחילה למטרות למידה ועיון). ללא ידע כזה, המורה תצטרך להיעזר במידענים כפי שקודם לכן נעזרה בספרנית של בית-הספר.
ד. ידע באינפורמטיקה הנוגע בעיקר למושג "טיפוס הנתונים" באופן המאפשר את יישומו באיתור טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" בפעילויות למידה, ובאיפיון תוכנות למטרות שימוש בפעילויות למידה ובאיפיון השימושים הלימודיים בטקסטים כיישום ואפילו הכללה של מושג "טיפוס הנתונים". ללא הידע הזה, לא יובן הקשר הטבעי שבין פעילויות לימודיות בתרבות הלמידה הטקסטואלית ובין השימושים במחשב.
ה. ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה הקיימות, המאפשר רמה מקצועית של שימוש בתוכנות בסביבות הוראה ולמידה. ללא ידע כזה, לא יהיה למורה בסיס קונקרטי כדי להבין את משמעות השיטה המוצגת במאמר הזה.

עם סיום ההשתלמות אני יוצאת בידיעה כי הפעם מעבר לשימוש וההכרה בכלים הרחבתי את עולם הידע שלי בתחום ההדרכה מול מורים וניתנה לי האפשרות לנהל דיאלוג אישי ודיאלוג קבוצתי בכל הקשור להדרכה משמעותית. כמו כן, ברור לי כי תהליך הטמעה משמעותי יתרחש רק לאחר שנדע להתייחס לכל המיומנויות והכישורים הנדרשים מצוות ההוראה בתחום התקשוב תוך שילוב מושכל שלהם בתכנים ומיומנויות למידה.

6 ביולי 2009

הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה

בס"ד
בחרתי לשתף אתכם בתחושותיי בעקבות ההתנסות שלי בשימוש בלוח האינטראקטיבי.
כידוע לכם מערכת החינוך בארץ ובעולם עוברת מהפכה טכנולוגית . אני כמורה חשה וערה לאותם שינויים ומוכנה להיפתח אליהם.
קיימת בי השאיפה והרצון העז לסחוף ולשבות את לב התלמידים ללמידה אחרת ושונה בשילוב אמצעים טכנולוגיים שונים.
במסגרת הקורס להכשרת מדריכים שנבנה במקצועיות ע"י הגברת ציפי אור מאיר - מדריכת תקשוב מחוזית .

נפלה בחלקי האפשרות להכיר אנשים נפלאים ועמיתים למקצוע בעלי ידע רב ומקצועיות.וכן ניתנה לי האפשרות להכיר ולהתנסות בטכנולוגיות מתקדמות העומדות לרשות הפדגוגיה ,כגון : הלוח האינטראקטיבי על כל סוגיו .

בלחיצה על תמונת המסך בצד שמאל תוכלו לצפות בסרטון מיוטיוב שמדגים בכיתה חלק מיכולות השימוש בלוח האינטראקטיבי ורשמים של תלמידים מתיכון פישמן מהלוח.


במסגרת ההתנסות שלי בשימוש בלוח חיפשתי דרכים וטכניקות לבדוק כיצד לנצל עד תום את הגלום בכלי זה.
"המסע"להכרת כלי זה היה מרתק עבורי נוכחתי לדעת שכלי זה יכול להפוך שיעור לחוויתי ,עשיר, ססגוני ומהנה ואף לסייע ליכולת הארגונית של המורה.

באופיי אני אוהבת ללמוד ולחקור מעבר חיפשתי חומר בנושא הלוח האינטראקטיבי ורציתי לדעת וללמוד מנסיונם של אלו שכבר התנסו בשימוש בלוח אז במסגרת השוטטות שלי באינטרנט מצאתי

וככול שהתעמקתי לחקור את יישומי הלוח ראיתי לנגד עניי איך הטכנולוגיה מתגייסת לשירות הפדגוגיה. לנו המורים נותר
להאמין בשינוי ולהיפתח אליו ולחכות ולראות מה תהייה השפעת הלוח על התלמידים . בנתיים אני ממליצה לכם לקרוא את:
{איסוף המידע נעשה ע"י גב"אינגריד מסיקה ונערך ע"י ד"ר אברום רותם }

ולכם עמיתיי לקורס לפני שתצאו לדרך, להלן: "ארגז כלים למורה המתוקשב "
מאת אורי אלון (מרכז הדרכה מהל"ב) אני בטוחה שזה יסייע לכם בהמשך
ויזכיר לכם את פינת ה60 שניות של ציפי אור מאיר.

3 ביולי 2009

29 ביוני 2009

קורס רב מכללתי רב תרבותי

הרפלקציה שלי לגבי קורס "סביבות הוראה מתקדמות"הקורס היה מאד מעניין ואטרקטיבי במיוחד ההשתתפות בקורס חוויתית, קורס מיוחד במינו, בין מכללתי ורב תרבותי,הקנה לנו הזדמנות להכיר תרבויות אחרות וחברים חדשים מהמגזר
הערבי וגם היהודי.
הקורס התנהל בסביבת הוויקי והאתר של קורס סביבות הוראה מתקדמות
הכרנו אנשים חדשים הכרנו את דרך וסגנון החיים של האחרים.
למדתי על תרבות אחרת,וגיבשתי דעות שונות מהדעות שהיו אצלי לפני שאשתתף בקורס הזה.
אני נהניתי מכל רגע הקורס הזה , המטלות היו מעניינות ואטרקטיביות ההוראה המקוונת הלמידה נפלאה,היה סדר בכל הקשור להודעות,המטלות.הלמידה דרך האינטרוויז הייתה חוויתית במיוחד,אם מסיבה כלשהי הפסדת הרצאה כלשהי הייתה לנו ההזדמנות לחזור להרצאה המוקלטת .
קורס רב מכללתי מקנה לנו הזדמנות להכיר מכללות אחרות ולהכיר סטודנטים ומרצים ממכללות אחרות , האמת הקורס הזה הוא רעיון גאוני מבחינת המבנה , התוכן והתכנון שלו , הייתי למציע למכללות אחרות לכנס להשתתף ולשתף סטודנטים שלהם בהרפתקאה המאד מעניינית זו.
חילקו אותנו לקבוצות וכל אחד מחברי הקבוצה היה ממכלה אחרת ולפי נושא מסוים, האמת הייתי מאד תמוהה איך אני אסתדר עם אנשים שאני לא יושב איתם בכתה אחת ולא פוגש אותם פנים מול פנים ,אבל לשמחתי הרבה מהר מאד התחברנו אחד לשני הסתדרנו טוב בעבודה המשותפת ואפילו הפכנו לחברים .הנושאים שלמדנו מאוד חשובים למורה המודרני ,כי הוא חייב לדעת הנושאים שלמדנו כדי שיהיה מורה פעיל, מוצלח ויצרן,למשל החקרשת.בעבודה השיתופית קורה תקלות ,כי כל אחד תלוי בשאר חברי הקבוצה , אבל לשמחתי העבודה ושיתוף הפעולה בינינו פשוט היה למופת.
הקורס נפלא ונהדר,אני נהניתי מכל רגע ממש מהתחלתו ועד סיומו, המפגשים שהיו לנו פנים מול פנים היו מאד מעניינים ומאד משמחים ממש חוויה כייפת שאין כמותה.

בהזדמנות זו ברצוני להודות לכל אחד ואחת, באופן אישי, מהמרצים והמרצות שהיו בקורס מכל הלב על ההכוונה , העזרה , העידוד , ההדרכה, האכפתיות,וסבלנות שלהם כלפינו .
יישר כוח וכל טוב

אני והטכנולוגיה

אחת המשימות בקורס היא כתיבה בבלוג, אף פעם לא עשיתי את זה. טוב עד שהגעתי לכאן לקח זמן ואני אפילו לא יודעת מה יצא.
אני צריכה לכתוב משהו אישי בהקשר מתאים, אז הכי מתאים לי זה בכלל לספר איך הגעתי לקורס.
מתברר שעוד כשהייתי ילדה בכלל פחדתי מהמחשב (מה שאמא מספרת), אז מה אני עושה פה בכלל- טוב בכל אופן הדרך שלי לא הייתה ברורה בכלל הייתי במערכת החינוך מחנכת רגילה לחלוטין ללא יומרות בכלל על הידע שלי בתחום התקשוב. תמיד נעזרתי במחשב בעבודותיי באונ' אבל לא משהו שונה מאנשים אחרים. בסוף השנה הראשונה להיותי מחנכת התברר למנהלת ביה"ס שיש יותר מידיי מורות ואני... איך לומר בעדינות... דיי מיותרת. מה עושים כדי להישאר? מציעים לה אלטרנטיבה. "אולי אני אהיה המורה למחשבים בביה"ס?" טוב - היא הסכימה ועוברת עליי שנה בה לימדתי את הילדים יישומי מחשב מתוך הראייה שמחשב הוא לא תמיד כדיי לשחק. עברה שנה מדהימה נחשפתי לעיניין התקשוב (משימות מתוקשבות, שיעורים מקוונין וכו'...) לאורך כל השנה בעזרתה העיקרית של ציפי. בסוף השנה מודיעה המנהלת שאין צורך יותר במורה למחשבים וגם אין תקן ליתר דיוק ואני מקבלת כיתה. אסכם במילה אחת את השנה " אסון " החלטתי שדיי לי בזה. התחלתי להדריך מורות בדימונה שהעלו עבורן פורטל עירוני וההדרכה הייתה למעשה שילוב של פדגוגיה עם טכנולוגיה. הבאתי להן את האני מאמין שלי שהכלי שנקרא "מחשב" יכול לעזור לנו ולייעל לנו את העבודה, ליוותי אותן בזהירות ובעדינות כי גיליתי כמה חששות צפים ועולים כשרואים קופסה שחורה עם מקלדת ומסך. גיליתי את המקום שלי, אני שמחה וטוב לי . אז עכשיו אני כאן לומדת כל יום רביעי משהו חדש ולומדת להכיר אתכם כמובן, אנשים יקרים שסוף סוף אפשר לדבר באופן מקצועי מבלי שיסתכלו עליי בצורה מוזרה. בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להגיד לכל אחד ואחד מכם תודה ולציפי היקרה שמאמינה בכל אחד מאיתנו. וההזדמנות שניתנה לי ללמוד ולהתפתח במסגרת הספציפית הזו, אני לא לוקחת כמובן מאליו.בהצלחה לכלום כמדריכים מן המניין - יישר כוח.
שלכם אילה

20 ביוני 2009

האם הקנקן מפריע לנו לראות את מה שבתוכו

קראתי השבוע את כתבתו של עמוס הראל היוצאת כנגד מצגות הפאורפויינט בצבא.
שאלה ציפי שאלה האם מה שטוב לצבא , לא בהכרח טוב גם למערכת החינוך? והדבר הביא אותי לחשוב קצת יותר על הנושא.
כמורה לאמנות בעברי וגרפיקאית כמקצוע מישני, תחום האסטטיקה - מאוד קרוב לליבי. אני שמה דגש בשיעורים על כלי עיצוב בסיסים, הלימה בין תוכן לצבע, לצורה, ומקפידה על הגשה אסטטית. אבל האם זה לא בא על חשבון התוכן? האם בשיעור ממוצע הילד משקיע יותר בעיצובים או בטיפול במידע - חיפוש, מיון, עריכה...?
התשובה לצערי הרב די ברורה לי. כשאנחנו היינו צעירים , והמורה נתנה לסכם , טרחנו לגשת לספריה העירונית, לפתוח אנציקלופדיה אחת לפחות, לקרא , להעתיק שורה מפה ושורה משם - עד ליצירת סיכום. בתהליך ההעתקה, כשאתה יושב מול מקור המידע, גם אם הוא מקור מידע אחד בלבד, נעשו בהכרח פעולות של חיפוש, מיון ועריכה. היום,הקלות הבלתי נסבלת (האמנם?) של זמינות המידע, מאפשרת לכל זעטוט, בלי להפעיל שום שיקול דעת, בלי לטרוח ולקרא אפילו, ולו מילה אחת, לעשות העתק- הדבק. האם אנחנו מחנכים דור שלא יידע, בסופו של דבר, כישורי שפה בסיסיים?
התשובה לכך לא קלה.
מילת המפתח מבחינתי היא מינון.
הטכנולוגיה והפדגוגיה צריכות ללכת יד ביד. לא רק מבחינת תוכן השיעור . אלא גם מבחינת הכלים עצמם . אסור לנו להפוך את כל השיעורים לשיעורים מתוקשבים\ממוחשבים . יש לדאוג שהילדים יחזרו גם קצת לשיטות ההוראה "הישנות" (למשל גם חיפוש במילון ולא רק הקלדת מילה במורפיקס) או לפחות ישתמשו בכמה כלים וישלבו בינהם.
כל זה לא אומר שאני אוותר על הצד החזותי. ובכך אני לגמרי לא מסכימה עם אל"מ ארז וינר.
בדור "הקליפי", בו אנו חיים , יש חשיבות עצומה ללמד את הבוגר על חשיבות ההגשה, אמנות הפרזנטציה. ולא כי זה "צו האופנה" כיום. אלה כי הכלים הטכנולוגיים מאפשרים עושר חזותי, שמי שלא ישתמש בהם, ימצא עצמו מאחור.
אבל חשוב שיבינו, שכשיקלפו את הקליפה מהפרזנטציה, עליהם לדאוג שישאר בסיס איתן ומקצועי מתחת.
התפקיד שלנו כמחנכים לגדל דור ביקורתי, המסוגל להבין כי תוך הקנקן חשוב יותר מהקנקן עצמו. אבל כשהקנקן נאה יותר,יותר אנשים ירצו לבחון את תוכו. ועל כן עליהם להשקיע בתוכן לפני ההתעסקות בפרזנטציות. אבל חלילה לא לבטל את ההשקעה בעיצוב.
בבית הספר בו אני מלמדת מצאתי פתרון נהדר , מבחינתי,לעיניין:
כשאני רוצה לתת ציון במיומנויות מחשב בלבד, אני נותנת לילדים משימה עם המורה לשפה, לדוגמא.
הילד צריך להגיש יומן קריאה פעמיים והוא מקבל עליו שני ציונים נפרדים בשני מקצועות שונים.
המורה לשפה בודקת ומעריכה את תוכן העבודה.כשלצד האסטטי יש משקל מאוד קטן בציון הסופי שלה.
אני נותנת ציון במיומנויות מחשב. אני לא טורחת כלל לקרא את העבודה(תסלחו לי). העבודה חייבת להשלח אלי בפורום בית הספר. הילד מקבל ציון על שליחת העבודה,תוכן עיניינים אוטומטי, מספור, כותרת עליונה, קישורים, מקורות מידע וכד'
הדבר מחייב את הילד להשקיע גם בתוכן, גם בפרזנטציה וגם במיומנות המחשב, אבל
מחלק את עבודת ההערכה בין שתי מורות.
ככה אנחנו דואגים ששום תחום לא יתפספס.

השינוי בדרך...

בבית ספר "אלומות" בבאר שבע, בו אני מלמדת, התנהלה העשיה המתוקשבת באמצעות מעבדה אחת ששירתה 560 תלמידים. נתון זה יצר קושי ברציפות הפעילות הבית ספרית במעבדה ומערכת השעות שנבנתה, אפשרה תכנון עבודה לפיו רק למחנכות הכיתה יתאפשר לקחת חלק בה. בפועל לא כל המחנכות התמידו בכניסה למעבדת מחשבים וכרכזת נתקלתי בקושי לאמוד את העקביות בעשייה בשל הפער שבין הביקוש להיצע שנוצר לאור הנתונים שלהלן. השנה שנת תשס"ט, היה שינוי בתכנון החללים בסביבה הלימודית ומעבדת המחשבים הפכה לכיתת אם, כשבראייה העתידית מעבדת המחשבים חדשה הייתה אמורה להיפתח באוקטובר בחלל למידה חדש, שנבנה כתוספת מבנית לבית הספר. בשל עניינים פרוצדורליים, תהליכי אישורי הבנייה עוכבו שלא בשליטתנו, מה שיצר מצב שעד היום לא פועלת מעבדת מחשבים. מצב זה אילץ אותי לזמן מפגש עם מנהלת בית הספר ולהעלות את הקושי ביישום החינוך המתוקשב בבית הספר, בו אין כל תשתית ממוחשבת לרשות הצוות החינוכי וקהל הלומדים. מנהלת בית הספר שחברה למשימתי לזרז תהליכים סייעה ביידי להוביל "שינוי קטן" לאור הנתונים. כעת לקראת סיומה של השנה אני יכולה לשתף אתכם בבשורה לפיה בחללים השונים כבר יש לנו מחשבים: סיפרייה, חדר אנגלית, מיט"ב, חדר מורים ועוד חלל למידה קטן כשכולם מחוברים לאינטרנט. כל זאת, כאלטרנטיבה זמנית וכמענה מיידי למצוקות עימן נתקלתי בעבודת הריכוז השנה. וכעת לחדשות המרנינות - מעבדת מחשבים חדשה עתידה להפתח עם פתיחת שנה"ל תש"ע. במעבדה יהיו 20 עמדות מחשב וברקו. המעבדה תוכננה לאור הלקחים והעשייה עד כה ובמהלך התכנון יושמו מסקנות אותן צברתי מנסיוני כרכזת. משימה זו הייתה משימה מאתגרת ומזמנת למידה ואני שמחה להיות מובילה בהחדרת שינוי זה בשאיפה להוביל שינוי מערכתי בתכנון זמן מורה - תלמיד בשילוב מערכת תקשוב המותאמת לצרכי בית הספר שלנו. כולי תקווה שחלומי זה ייושם בשנה"ל הבאה ויוצב כיעד ראשון בתוכנית העבודה הבית ספרית ויהווה ראשיתה של עשייה איכותית המשקפת את השינויים הטכנולוגיים ויישומם בעבודתנו. כמו בכל תהליך מלווים אותי לבטים ותהיות. אני רוצה לנצל בלוג זה לפתיחת ערוץ תקשורת מקדם בסוגיית הלוח האינטראקטיבי. ישנה אפשרות למקמו במעבדת המחשבים או במעבדת מדעים. עת הדיון האישי שלי ניסיתי למנות הייתרונות והחסרונות של מיקומו בכל אחד מהחללים הנ"ל. ואני מזמינה אתכם לשתף אותי בהתנסותכם האישית עם הלוח ובכך לסייע לי להגיע לקבלת החלטות מושכלת ועניינית.
אסיים את דבריי בתחושתי המוזרה, תחושה של התחלה בסוף שנה! קצת מבלבל, קצת יצירתי אך זה מה שהמציאות מזמנת לנו. לשימחתי תחושה מרעננת הנותנת לסיומה של השנה נופך של התרוממות והתחדשות.
קצת מוזר לא?!
מתקוונים בעולם
ראייה שונה על המחשבים
- תהנו...

19 ביוני 2009

מחשוב עננים

בשיעור האחרון עלה הנושא של שמירת נתונים לא על גבי המחשב הביתי שהולך ומתמלא ובכך מצטמצם הזיכרון שלו.

חיפוש אחר ידע בנושא הביא אותי להכיר מושג חדש וחשבתי לנכון לשתף אתכם עם המונח "מחשוב עננים".

הכוונה היא במקום תוכנות המותקנות במחשב, עוברים לשירותים הנשאבים מ"הענן‭,"‬ כלומר מהרשת — אי-מייל, אחסון, עריכת תמונות וסרטים ומסמכים.
אחד הבאזזים המדוברים ביותר כיום בעולם ההיי-טק הוא המעבר ל"מחשוב ענן" ("Cloud Computing" במקור)‬ במסגרתו עוברים עוד ועוד שירותים, שהיינו רגילים לצרוך דרך תוכנות המותקנות במחשב האישי, אל רשת האינטרנט. ה"ענן" מציע יתרונות רבים, ונראה שכבר אין דרך חזרה. גוגל, יבמ, מיקרוסופט ויאהו הן רק כמה מהחברות הגדולות העוסקות בתחום, ויש לא מעט חברות קטנות יותר שנוהגות כמוהן. משמעותו של מחשוב עננים היא קבלת משאבי מחשוב, כמו עיבוד נתונים, אחסון מידע, שליחת הודעות ומסדי נתונים, ממקור הנמצא מחוץ לחברה שלכם או לביתכם.

מחשוב עננים הוא מושג רחב, שנעשה בו שימוש לתיאור תופעות רבות ברשת. Salesforce.com, חברה המספקת שירות CRM (ניהול קשרי לקוחות) נחשבת לחברת יישומי עננים. היא מאחסנת את נתוני המכירות של חברות במקום שישמרו אותם במחשביהן.

גם פייסבוק היא למעשה פלטפורמת עננים, מכיוון שמפתחי תוכנה כותבים בעבורה יישומים ומפיצים אותם באמצעות המערכת שלה. בנוסף, יש את ענן התשתיות, שפירושו חברות המציעות שרתים, מסדי נתונים וטכנולוגיות אחרות לכל מי שמוכן לשלם. בימים הראשונים של עולם המחשוב כונה הדבר "טיים-שרינג", ומאוחר יותר "רשת המחשוב", על משקל רשת החשמל, מכיוון שמתחברים לרשת כאשר זקוקים לה, ומשלמים רק על מה שמשתמשים בו.

מה שחדש במחשוב עננים הוא החיבור בין הצורך בגישה המהירה לאינטרנט, והאספקה הכמעט אינסופית של נפח אחסון מידע וכוח עיבוד. אחת החברות הבולטות באספקת ענן מחשוב היא אנימוטו. מדובר בסטארט-אפ בן שנה וחצי, המאפשר ללקוחות להעלות מוסיקה ותמונות ויוצר באופן אוטומטי מצגות מקוונות, שניתן לשתף אותן. אנימוטו מעניקה מצגת וידיאו בחינם לכל מי שנרשם לשירותיה.

בשנים האחרונות תופס מחשוב הענן תאוצה תודות למעבר לחיבורי פס רחב, לפריחת אתרי ‭WEB 2.0‬ ולעלייה בכוח המיחשוב. כיום אפשר למצוא ברשת שירותים להמרת קבצים, לאחסון, לעריכת תמונות וסרטים, לעריכת מסמכי טקסט, לגליונות עבודה אלקטרוניים, לניהול יומן פגישות ועוד.

אחד היתרונות הבולטים של שירותים מבוססי ענן הוא הזמינות שלהם - אפשר לשמור את הקבצים ברשת ולגשת אליהם מכל מקום. בחלק מהמקרים לא חייבים מחשב נייח או נייד אלא כל מכשיר עם חיבור לאינטרנט, אפילו טלפון סלולרי.

שם נרדף או נלווה ל"מחשוב הענן" הוא המונח "תוכנה בתור שירות" (תרגום חופשי ל‭:(Software as a Service-‬ במקום לרכוש או להוריד ולהתקין תוכנה מסוימת בכל מחשב, או לעבוד רק עם מחשב אחד עליו מותקנת תוכנה כלשהי - פשוט מתחברים באינטרנט לאתר שמציע את התוכנה בתור שירות, ועורכים תמונה או מסמך לדוגמה. ויש גם את עניין המחיר - אפשר למצוא שירותי רשת, בכל תחום, ללא תשלום.

בארגונים גדולים אפשר לחסוך הרבה מאוד משאבים וכסף - גם אם הם משתמשים בשירותים בתשלום. במקום להוציא הרבה מאוד כסף כדי לרכוש שרתים ורישיונות לשימוש בתוכנה לכל מחשב, לתחזק את השרתים, לדאוג לעדכוני התוכנה ולשדרוג החומרה והתוכנה - עדיף פשוט לרכוש את השירות הרצוי, למשל שרת-דואר מרוחק או תוכנה לניהול מוקד שירות לקוחות, כפי שמציעות שותפות שונות של מיקרוסופט.

גוגל מציעה לעסקים את ‭,Google Apps‬ חבילה הכוללת את השירותים השונים שלה - חשבון עם נפח אחסון גדול יותר, לוח שנה, מעבד תמלילים מקוון ועוד.

המעבר לשירותים הנמצאים בענן חוסך גם צריכת חשמל גבוהה של השרתים, שעולה לא מעט כסף. בנוסף, החיסכון בעלויות מאפשר גם לחברות קטנות יותר להשתמש בתוכנות ושירותים שבעבר היו יקרים מדי עבורן.

לכתבה המלאה

2 ביוני 2009

עבודה שיתופית על המפה

בהשתלמות האחרונה שלמדתי, ג'יי הורוביץ הפגיש אותנו עם נושא השיתוף באמצעות גוגל מפות. זו פעילות שמתאימה ביותר גם לעבודה בלוח אינטראקטיבי . המורה מעלה מפה מסויימת ומשתף את התלמידים במפה. ניתן מראש לסמן אתרים או תצורות נוף אופייניות למקום והילדים יצטרכו להתאים את המידע מתאים למקום או לגבש את המידע בעצמם. ניתן להמציא רעיונות רבים, רק צריך להיות עם הראש פתוח.
להלן דוגמה של העבודה שהמשתלמות עשו על מפת באר שבע (לא באמצעות הלוח האינט'). ג'יי שיתף אותנו בעריכה של מפת באר שבע. כל משתלמת בזמנה, הוסיפה מידע אישי וענייני כולל תמונות, קישורים וכדו'. העיקרון פשוט ומתאים כמעט לכל רמה וגיל. השימוש עצום - החל מלימודי גיאוגרפיה, הסטוריה לימודי ארץ מולדת ועוד. דניאלה

1 ביוני 2009

עבודה שיתופית מקצרת זמן ומרחק....

כתיבה בdocs.google

בשבוע האחרון בעת כתיבת התיעוד של הקבוצה שלנו התבקשנו לעבוד בעזרת תוכנת השיתוף של גוגל דוקס תוכנה שעד לאותו רגע לא ידעתי על קיומה.
מאחר והבנות שתעדו איתי היו רחוקות ג"ג ממני והיה קושי בעבודה על אותו מסמך דרך טלפונים, אימילים ,ופקסים כפי שהעבודה נעשתה בעבר, התבקשנו הפעם לשנות את דרך התעוד ולעבוד בעזרת הגוגל דוקס .
בעזרת הגוגל דוקס התאפשר לנו לעבוד על אותו מסמך,בו זמנית(בשיתוף) כאשר כל אחת כותבת את חלקה,משנה ,מוסיפה ומארגנת את החומר כראות עיניה.כמובן שלא נפקד מקומם של האי מיילים והטלפונים מאחר וחלק מהתקשורת עדיין התבצע בדרך זו.
היה מרגש לחוות איך התיעוד האישי של השיעור שאני העליתי קיבל שדרוג,תוספות מנקודות מבט אחרות שהוסיפו חברותי למשימה,כאשר כל אחת מאיתנו תעדה את חלקה בצבע אחר ,.עד למוצר הצבעוני - הסופי ,התיעוד שמופיע באתר הקורס.
הרבה ניסוי וטעייה ועדיין אני לא שולטת בצורה שוטפת בגוגל דוקס.אך אין ספק שהעבודה בדרך זו השאירה בפי טעם של עוד.
במשך תהליך העבודה יכולנו לראות את השינוים המתרחשים על המסמך והוא נשמר בגרסאותיו השונות דבר המאפשר ראיה מקיפה של תהליך עבודה , ויכול לאפשר לנו כמורים עבודה עם תלמידים בכתיבת חיבורים בה המורה יכול לעקוב אחרי כתיבת התלמיד לאורך השלבים, ולתקן את הצריך תיקון מבלי לפגום בעבודתו של התלמיד עד למסמך הסופי.
אני ממליצה להכיר את הכלי השיתופי המדהים הזה כי בעבודתנו כמורים הוא רק יכול לעזור...
(יהודית ב.)

31 במאי 2009

חוויית הוראה -למידה מרחוק ושיתוף בידע


לעמיתיי שלום,
במשך השיעורים האחרונים כתבתי פוסטים בבלוג, צירפתי תמונה, צירפתי סרטון וכתבתי תוויות. אך, למרות הכל, לא הצלחתי לראות את הפוסטים בבלוג הקורס.
לאחר שעות רבות של ניסיונות לאתר את התקלה, חשבתי
להשתמש בדף הקשר שציפי שלחה, ויצרתי קשר עם עמית ללימודים, יהודה אונגר (שכתב את הפוסט האחרון באותו רגע).
במהלך שיחה טלפונית, ותמיכה צמודה, כתבנו יחד פוסט חדש שעוסק בהוראה - למידה בין עמיתים. והנה... הפלא ופלא, הפוסט רשום.

מכאן, החלטתי להעלות סרטון מהפוסט שכתבתי ב-13.5.09 בעקבות ההרצאה בנושא ניהול ידע ושיתוף בידע.
הסרטון עוסק בנושא שיתוף בידע. אתם מוזמנים להתרשם ולהגיב.
social learning services (היכנסו לסרטון שבו התמונה זהה לזו שבפוסט זה)

להתראות בפוסט הבא,
מרי קקון.

שימוש בלוח חכם להוראת גאוגרפיה

video

נקווה שיעלה,

השקיפות בשימוש ההוראה

יהודה אונגר

30 במאי 2009

הלוח האינטראקטיבי - לא עוד לוח וגיר

במשך תקופה ארוכה שמעתי על הלוח האינטראקטיבי, אך לא ידעתי במה מדובר. הטכנולוגיה המתקדמת עדיין לא הגיעה אלינו לבית הספר.
לפני חודש מנהלת בית הספר אמרה לי "אני רוצה להתקין אצלך בכיתה לוח אינטראקטיבי בשנה הבאה". מצד אחד שמחתי מאוד, שהטכנולוגיה החדשנית מגיעה ישירות אלי, מצד שני חששתי, מכיוון שאיני מכירה כלל את הלוח. כשידעתי שבקורס נלמד על הלוח האינטראקטיבי, שמחתי מאוד. והתחלתי לחפש אחרי חומרי למידה בנושא (סרטון , מס"ע פרוייקט הכיתות החכמות ובלוגים בנושא)
בלוח יש כלים מגוונים והמטרה הראשונית שלי היא ללמוד את הכלים הפשוטים יותר וכל הזמן להעמיק יותר ויותר.
כריס בטשר (עפ"י וורבר,ר. 2009) מתאר בספרו על שימוש המורים בלוח האינטראקטיבי. הוא מתאר תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון - עשיית "דברים ישנים בדרכים ישנות".שלב שני - שימוש בלוח בכדי לעשות "דברים ישנים בדרכים חדשות".שלב שלישי - שימוש שאפשר לכנות אותו "דברים חדשים בדרכים חדשות".
מטרת הלוח האינטראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד ,תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאים לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.
שילוב הלוח האינטראקטיבי בבית הספר מזמן אפשרויות לשילוב גמיש של אמצעי למידה והוראה הזמינים. שימוש מושכל בלוח האינטראקטיבי מחייב מורה שיהיה יצירתי ומוכן ללמוד לנצל את היכולות השונות של הלוח והתוכנות הנלוות על מנת ליצור הזדמנויות למידה עשירות ומגוונות שיאתגרו את תלמידיו, ויניע אותם. היכולת שלנו לנצל את הכלי החדש בדרכים חדשות דורשת מיומנות טכנית גבוהה שתאפשר להביא לידי ביטוי את הידע הדידקטי.
לדעתי, תהליך ההטמעה חייב להיות תהליך בו משתתפים רוב, אם לא כל, מורי בית הספר. הם חייבים להיות חלק מהעשייה והשיח הפדגוגיים על מנת להביא לשינויים חיוביים בלמידה ובהוראה בבית הספר.
למרות שהכל נראה טוב ויפה, אך מה קורה שתכננת שיעור ופתאום אין חשמל...
אני עדיין ממשיכה להתנסות בלוח בהכנת מערכים, האתגר הוא גדול מאוד...

26 במאי 2009

הלוח האינטראקטיבי

הלוח האינטראקטיבי עורר בי עניין רב,מוטיבציה, סקרנות והרבה התנסות. ניצול ושימוש נכון בכלי הזה מוביל ללא ספק להתפתחות המקצועית האישית. אומנם המורה נשאר במרכז הכיתה במהלך השיעור והלמידה היא לרוב פרונטלית אם בהחלט ניתן לשלב זאת במעבדת מחשבים כאשר תלמיד יושב מול מחשב, חוקר ולומד ולא פסיבי לחלוטין. במקום בו פועל הלוח ללא מעבדת מחשבים מהווה הלוח דגם משופר ואטרקטיבי של הלוח הישן. הלוח האינטראקטיבי לתמיד יצרתי, חוויתי (ישנה חווית הלמידה באופן אסתטי מדויק, אפשרות לקבל מידע ברשת וכו').
לדעתי הלוח הינו בעל ישומים רבים ומשמעותיים.
אשמח אם בהשתלמות אקבל מענה מעבר לשימוש וניצול מקסימלי של הלוח האינטראקטיבי לשילוב התלמיד בלמידה והפכתו לאקטיבי יותר ולהמנע מלמידה ממושכת של המורה מול תלמידים.
על מנת להכיר לעומק את הלוח האינטראקטיבי ואת ישומיו הרבים והמגוובנים היה לי צורך בקריאת מאמרים רבים.
לכל המעוניין!
נמצא מדריך לשמוש והכנת שיעורים בלוח הדבר מקל מאוד על משתמש.

25 במאי 2009

רפלקציה על לוחות אינטראקטיביים

קראתי בעניין רב את התגובות למפגש האחרון, משום שיצאתי ממנו מרוצה מאד, אך מבולבלת ותמהה. אין ספק שהשימוש בלוח משפר להפליא את מידת זמינות המשאבים להוראה וללמידה, ועושה זאת בצורה חווייתית וקלה. עם זאת, לנו - המשתתפים בקורס - השינוי המוצע בדרכי ההוראה קטן בהרבה משל מורים שרגילים לעבוד בכיתה עם לוח רגיל. אנו אמונים על הוראה בסביבה מתוקשבת, ויצירת אינטגרציה בין יישומים טכנולוגיים שונים בו זמנית היא למעשה לחם חוקנו. לכן, רבותי, אין לנו יתרון על פני אחרים - נהפוך הוא: אנחנו בצרה צרורה! בעוד שאוכלוסיית המורים שנדריך בשנה הבאה יכולים להתרשם מעצם העובדה שהטכנולוגיה מגיעה לכיתת האם שלהם ולא כלואה רק במעבדת המחשבים הבית-ספרית, אנחנו לעומתם צריכים להתאמץ הרבה יותר ולעשות צעד קדימה בחשיבה: "מאי נפקא מינה?" או במילותיו של ד"ר ברנע: "מה יוצא לי מזה???"
למרות שאין לי לוחות בביה"ס, התקנתי במחשב גם את התוכנה של פרומיתיאן וגם את התוכנה של היטאצ'י, ואני מתנסה בהכנת מערכים. גיליתי שהאתגר האמיתי עבורי אינו בהפעלת התוכנות אלא ביצירת משימות מסדר חשיבה גבוה, מבלי ללכת שבי אחר האטרקציות הטכנולוגיות כתינוק של בית רבן אחר החלילן מהמלין. בעניין זה אני עדיין "מחפשת את עצמי"... אני מתכוונת להקדיש זמן לקריאת ספרות מקצועית בנושא, ולנסות להיתלות באילנות גבוהים וללמוד מלקחיהם של אחרים. ובעניין זה, המלצת הקריאה המצוינת של נעה למאמר "המורה המקוון" שדיבר על המושג "קהילה לומדת" על פי עקרון המודל השלישי הוא הכיוון אליו אחתור, מכיוון שבבית ספרי - צין (מדרשת שדה בוקר) זהו העקרון הפדגוגי שלנו.

24 במאי 2009

לוח אינטראקטיבי

במפגש האחרון הוצג בפנינו הלוח החכם. ממבט ראשון הכל נראה מסובך ונבהלים ממשהו לא מוכר, אך אחרי שמתנסים מגלים "צעצוע" נחמד ושימושי. זאת טכנולוגיה חדשה שיכולה לזמן לתלמידים סביבת לימוד מעניינת בה הם יכולים לשתף פעולה עם המורה ועם החומר הנלמד. נוצר שיעור דינאמי שיכול להפוך את הלמידה לחוויתית יותר בעזרת מצגות ומערכי שיעור פעילים עם אנימציות וסרטונים שהמורה יצור וישתף את התלמידים.
אני רוצה ללמוד יותר על האפשרויות הטמונות בלוח החכם ולדעתי כדאי להקדיש לזה יותר זמן בהשתלמות או להוסיף השתלמות נוספת בשנה הבאה.
ריטה לוין

תרומתו של הלוח האינטראקטיבי להוראה בכיתה

קראתי כתבה מעניינת ורציתי לשתף אתכם.
הכתבה מתוך עלון מקוון בהוצאת משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, גף יישומי מחשב בחינוך.
בכתבה מסקנות לגבי השימוש בלוח האיטראקטיבי: סקירה, הערכת הנסיון והשימוש בו.
גב' אינגריד מסיקה (איסוף המידע) ודר' אברום רותם (עורך)
מסקנה מרכזית מסקר זה:
על סמך סקירה זו, ומקורות רבים אחרים, נמצא שהמסקנה המרכזית היא שאין בשימוש עם לוח לבן אינטראקטיבי שינוי משמעותי ("טרנסופרמציה") בדיאלוג הכיתתי ובפדגוגיה הבסיסית של ההוראה, אך יש בהחלט שינויים משמעותיים לטובה בהיבטים באקלים ההוראה והלמידה בכתה.
אך לא בשל כך יש להשתמש בלוח חכם!
יש תמיד לזכור שהחלק המשמעותי של הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת. התנהלות זו כוללת שימוש באתר (בית ספרי בדרך כלל) לשם ניהול למידה והוראה מקוונת, המשנה באופן משמעותי את סגנונות הלמידה של התלמידים, מקרבת אותם על פעילויות לימודיות משמעותיות, ומעניקה מיומנויות לימודיות באופן טוב יותר מבלמידה מסורתית.
לצד שימוש נחוש והצטיידות מסיבית להפיכת הכתה ל"כתה חכמה", אסור להניח ששימוש רק בלוח חכם יעשה מהפיכה באיכות ההוראה והלמידה, ואסור שהמורה יסתפק אך ורק בהוראה בכתה עם הלוח החכם, אלא שזה יהפוך לחלק ממכלול ההוראה בסביבה מקוונת, חלק ממכלול ההתפתחות המקצועית של המורה, ויהפוך את המורה למורה מקוון במכלול היבטים.
מיהו המורה המכוון ? למה הכוונה?
את התשובה לכך מצאתי בכתבה נוספת ואני ממליצה מאד לקרוא ולהבין את המונחים שהם חובה לכל רכז/מדריך.

21 במאי 2009

היום שאחרי....

מפגש ההיכרות עם הלוח האינטראקטיבי פתח בפני עולם ומלואו, עד היום בעצם רק שמעתי עליו, אך לא הייתי מודעת למגוון האפשרויות הגלומות בו. במהלך ההסברים לא יכולתי שלא לדמיין כיצד אני יכולה לנצל אמצעי זה בסיטואציות לימודיות שיגרתיות ולהפוך אותן לא רק לאטרקטיביות יותר מבחינת הילדים אלא לאפקטיביות ורלוונטיות יותר מבחינה לימודית.
היום, למחרת המפגש, כל שעור ושעור שלימדתי הידהדה בפינה האחורית של המודעות שלי השאלה "כיצד היית מלמדת שעור זה באמצעות הלוח האינטראקטיבי?" ומהמעט ששמעתי וראיתי (עוד לפני שהתנסתי בתרגילים שניתנו), כבר יכולתי לדמיין כיצד למשל, בנושא "יום ירושלים" הייתי עורכת שעור שבו בעזרת גזירת והעברת מידע מהאינטרנט למיקום המתאים במפת ירושלים, היינו מתכננים סיור וירטואלי על מפת העיר ומצרפים לכל אתר גם תמונות פרטיות שילדים הצטלמו בטיוליהם השונים בעיר. או משמיעה שירים על ירושלים והילדים צריכים לזהות את האתרים המוזכרים בשיר, ומצרפים את המידע הרלוונטי לאתרים לתוך המפה... ממש חגיגה פדגוגית שבוודאי בשלב זה, אני לא מודעת לעושר האפשרויות שמחכות לי מעבר לפינה.... דניאלה

16 במאי 2009

מסע, מסה ומשא

גיגלתי מעט ומצאתי את אתרו של יגאל חלמיש- יועץ ניהול ידע. לא תוכן האתר, כמו שהשם שהוא נתן לאתר "תפס אותי"- "מסע,מסה ומשא"- תצפית על ארגונים, ניהול וידע".
מעבר לעניין הגימיקי של שימוש במילים בעלות אותו צליל והנושאות משמעות שונה, הן עוררו בי מחשבות על התרבות הארגונית בבתי הספר ובפרט בבית הספר שלי.
ד"ר אמיר ברנע דיבר על "ידע" כהחלטה סובייקטיבית אישית, אך האם יכול להיות שארגון כמו ביה"ס יכול להחזיק ב"ידע" שלו? האם קיימת סובייקטיביות ארגונית שהיא תוצאה של מעבר ממידע לידע?
המילים- "מסע, מסה ומשא" סייעו לי לתרגם את התאוריה למעשה: אני מלמדת בבית ספר על- איזורי למוסיקה- נתיבות יורם בבאר שבע מזה 15 שנה. בית הספר לא היה תמיד בעל מכוונות מוזיקלית ולמעשה במהלך השנים האחרונות עבר תהליך של שינוי משמעותי. אפשר לומר שחדר המורים שלנו יצא ל"מסע" ולמרות שטרם הנחנו את התרמילים, אפשר לומר שרובו היה ועדיין איסוף נתונים ואיתור הידע הסמוי והגלוי (מסה) אצל כל באי בית הספר (גורמי חוץ, הורים, תלמידים ומורים), כל זאת, תוך שיתוף ומשא ומתן בתוך ההקשר הבית ספרי שלנו. כפי שד"ר אמיר ברנע הדגיש- ההקשר עזר לנו לעשות את ההבחנה בין המידע לידע ולחולל את המעבר בין האחד לשני. היכולת שלנו לזהות את הנתונים הגולמיים ולבחון אותם לאור השינויים האוביקטיביים והבלתי תלויים שהתחוללו אצלנו יצרה ידע חדש ששייך רק לבית ספר נתיבות יורם והמאפיין רק אותו.
ועם הפנים קדימה... טל רביטל (1999) במאמרה "מיחשוב בתי הספר- מהפיכה ארגונית או שימור הקיים?" בחנה את ההשפעה של הטמעת טכנו' מחשב במסגרת פרויקט מח"ר 98 על תרבות הלמידה בבתי הספר. נמצא שבבתי ספר שהתהליך הצליח בהם עמדה מאחורי ההטמעה תפיסת עולם פדגוגית רחבה וכוללת שקיבלה גיבוי מערכתי ותמיכה מכל רמות הניהול והארגון. במחקרה, היא השתמשה ב-3 מדדי הערכה, אחד מהם היה מדד אידיאולוגי ובעזרתו היא בחנה האם היה מעבר של תהליך ארוך משמעותי לחיפוש דרך חינוכית מתאימה?
אני מאמינה שניהול ידע חייב להיות חלק בלתי נפרד ממזוודתה של מדריכה המטמיעה טכנו' חדשה בבית ספר וזאת על מנת שלא תשמש הטכנו' לניהול פרויקטים ספורדיים, אלא תהווה טריגר לשינוי מערכתי.

יישום "ניהול ידע" בכיתה

שתי הרצאותיו של דר' אמיר ברנע היו מאוד מעניינות. הן הועברו בצורה שונה ובעיקר מתובלות בהרבה חן והומור.
ברעיון של ניהול ידע ושיתוף, גם אני אתייחס להיבט המקצועי שלי. ישנם נושאי לימוד מסוימים בתחום המדעים, שאני נוהגת לתת כעבודת חקר לתלמידים. במסגרת למידה זו התלמידים אוספים ידע, מעבדים אותו ומפיצים אותו בפני תלמידי הכיתה. את התוצרים הסופיים (דגמים, מצגות, פוסטרים מדעיים וכו'), אני מציגה בחדר המדעים - אשר ישמשו כמקור ידע לשנים הבאות.
בהתחלה, תלמידים מתלוננים כי המשימה נראית להם קשה ובלתי אפשרית, אך בשלב הפצת הידע בכיתה, כל אחד (או קבוצה) נהנה להציג את עבודתו ומרגיש שעבר תהליך של למידה עצמית ומשמעותית ואף למד מעבודת חברו.
קורה לא אחת, שגם אני לומדת דברים חדשים מעבודתם של התלמידים, כך שאני מסכימה עם דבריו של דר' אמיר ברנע, באומרו, ש"עוצמתו של המורה הוא לא בהיותו "בעל הידע" אלא ב"ניהול הידע" "!

14 במאי 2009

מפגש "ניהול ידע"

עד המפגש זה עניין ניהול ידע לא היה בעל משקל משמעותי בעבורי.
לאחר המפגש של ד"ר אמיר ברנע רכשתי ידע חשוב, ברור ומשמעותי בתחום הפדוגוגי ועורר את סקרנותי לחקור ולקרא מאמרים נוספים בנושא.
לסיכום:ניהול ידע- הוא רפלקציה של העולם בו אנו חיים ושל הארגונים שבהם אנו עובדים ופועלים בהם.

13 במאי 2009

תקשוב ואני

שלום לעמיתיי לקורס מדריכי תקשוב!
אני מחנכת מעל 17 שנה בבי"ס יסודי וכל פעם, כשאני עושה ביני לבין עצמי חשבון נפש לגבי הקריירה שבחרתי, אני נפעמת ומודה על כך שזכיתי לעבוד בתחום החייב להתעדכן ברוח הזמן (לפחות מבחינתי). זה מדהים איך בטווח שנים יחסית קטן, סביבת העבודה שלי והגישה שלי הלכה למעשה למושג "הוראה ולמידה" השתנו לגמרי והכל הודות לחידושים בתחום התקשוב. כל יום אני לומדת משהו חדש בתחום ובמקביל מנסה לעשות שימוש יעיל ורלוונטי בכילים שברשותי. שנה הבאה אני אמורה לעבוד ב"כיתה חכמה", מהראשונות בבית ספרי. כרגע, כמו רבים בקורס, איני יודעת במדיוק איזה פוטנציאל טומן בטכנולוגיה זו אך התקוות רבות.
להלן קישור לכלי עזר שונים - אולי לאחדים מכם זה יעזור כאשר אתם מארגנים את המידע לידע... Citation Management מגוון כלים המאפשרים לערוך, לחפש ולנהל הפניות (references). רוב הפריטים ברשימה הם חופשיים לשימוש, למעט הקטגוריה של הכלים המסחריים. להתראות דניאלה

מאמר בנושא רשת אינטרנט

בקישור הזה תוכלו להכנס למאמר מעניין בנושא רשת אינטרנט.
לפניכם קטע בנושא:
חינוך והוראה

"האינטרנט מציע מאגרי מידע רבים העומדים לרשות התלמידים והמורים. מאחר והיקף המידע באינטרנט גדל ומתפתח בצורה מדהימה, ייתכן שבעתיד תלמידים לא ייאלצו לגשת לספריות ולחפש בהן חומר לעבודות לבית הספר, אלא יסתפקו בחיפושים באינטרנט והמידע שיהיה זמין להם יהיה רב מזה שיוכלו למצוא בספריות.
כיום קיימות כיתות מקוונות, כיתות אשר המפגשים בהם מתבצעים באמצעות האינטרנט. מורים ותלמידים יכולים לנהל דיונים, הרצאות ואף מבחנים. גם אוניברסיטאות משתמשות בשירות זה של כיתות מקוונות. כיתות מקוונות אף תורמות בכך שמאפשרות לילידם חולים ונכים ללמוד מהבית כאשר אין באפשרותם לפקוד את בית הספר.
ניתן לפנות למומחים בתחומים שונים, לקבל עזרה, להשתתף בפרויקטים והכל באמצעות הרשת.
המחקר האקדמאי גם כן מושפע מהתפתחויות אלו על- ידי כך שדרכי איסוף החומר ושיטות המחקר שונו וכיום נעזרים רבים באינטרנט ולא בספריות."
עוד מאמר מעניין בנושא: "מרחב מקוון בית ספרי"
ריטה לוין

12 במאי 2009

התנסות ראשונה בשיעור עם טלפונים ניידים


רוצים קודם את הבשורות הטובות או הרעות?......... אז ככה: לקראת השיעור שלי עם כיתה ז' השבוע, ביקשתי מהם מראש להביא את הניידים שלהם. השמחה שלהם הייתה גדולה, ובו בזמן הם היו מופתעים מאד מהבקשה. סיפרתי להם על רגל אחת מהו הרציונל של בקשה זו – הנייד כמכשיר מולטימדיה עתידי שמדלג על המחשב השולחני והמחשב הנייד לטובת מכשיר זעיר ונייד שמרכז את כל פונקציות התקשורת השכיחות והמתבקשות בשיעור ממוחשב/טכנולוגי.
נושא השיעור היה יום ירושלים. התחלקנו לקבוצות, וכל קבוצה הלכה עם הטלפונים לפינה אחרת בחצר ביה"ס. צמוד אלי נשאר תלמיד עם הפלאפון שלי, שיודע לסמס במהירות. לפני שהתלמידים התפזרו בחצר, ביקשתי מכל מהם לענות לי בכיתה על שאלה באמצעות SMS, כך שקיבלתי מיידית את רשימת כל הטלפונים הזמינים לשיעור זה. שלחנו להם שאלות אמריקאיות, כדי שהתשובות יהיו קצרות והתגובה תהיה מהירה. את שאלות השיעור "העתקתי" מציפי, מהחידון המתוקשב המצוין שהיא כתבה לרגל יום ירושלים. כשהילדים התפזרו בחצר, נשארתי עם התלמיד העוזר שלי בכיתה ושלחנו ב SMS שאלה זהה לכל מספרי הטלפון, ומייד אחרי שקיבלנו סדרת צפצופים שאישרו את קבלת התשובות, שלחנו שאלה נוספת וכך הלאה. לסיום, כל קבוצה התבקשה לשלוח תמונה קבוצתית המאשרת את היותה בחצר ביה"ס.
הקשיים שהיו בשיעור: לא כל הילדים הביאו טלפונים, לחלק מהילדים הפונקציה של שליחת תמונה וגלישה באינטרנט הייתה חסומה על ידי ההורים מסיבות כספיות, היה פיזור גדול של התלמידים בחצר.
היתרונות וההצלחות: הילדים נהנו מאד מהשיעור, מי שלא היה לו מכשיר לא הרגיש מקופח אלא עבד בשיתוף פעולה עם חבר. כן הילדים נהנו להתנדנד בנדנדות בחצר בזמן השיעור ועם זאת ללמוד על ירושלים בו-זמנית.
כאמור, ההתנסות היא ראשונית ונדרש שכלול נוסף וחשיבה מעמיקה למי שרוצה להשתמש בשיטה זו לעיתים תכופות. כן לא כל הפונקציות הטכנולוגיות של הטלפון הסלולארי נוצלו, אך גם בשיעור מחשבים אנחנו לא משתמשים באותו השיעור בכל יישומי המחשב האפשריים. בסיכומו של דבר ההתנסות הייתה חיובית, מהנה ומקורית. תודה על הרעיון.

חני כהן מדרשת בן גוריון מאי 2009

11 במאי 2009

התייחסות "אישית" לכל לומד

שילוב תקשוב בהוראה יכול לאפשר למורה לתקשר באופן אישי עם כל לומד להנחות את תהליך הלמידה שלו מתוך היענות לצרכיו הייחודיים ולתת משוב אישי באופן שוטף.
אני משתתפת אותכם בחוויה שהיתה לי...
התלמידה א.ק החלה את שנת הלימודים בכיתה רגילה. כבר בראשית רכישת הקריאה התגלו קשיים רבים וניכר היה כי התלמידה א.ק אינה משתלבת ומתקדמת בקצב הכיתה.
בסוף השנה לאחר אבחונים שגילו פערים גבוהים הוחלט בוועדת השמה להעבירה לכיתת לקויי למידה. גם שם התקשתה התלמידה.תשומת הלב של המורה הביאה לגילוי כי התלמידה ככל הנראה לקויית שמיעה וכי מרבית הקשיים נובעים בשל עובדה זאת.
כאן כמורה למחשבים המלמדת בעזרת התקשוב נכנסתי לתמונה והחלטתי לנסות ולעקוף את הבעיה. בעזרת המחשב והפעלת מקסימום חושים התחלתי ללמד את התלמידה את הא'-ב'. בעזרת האוזניות- שמעה התלמידה את שמות האותיות על המסך- הופיעו האותיות בגדלים ובצבעים שונים ובעזרת המקלדת- כתבה התלמידה והייתה לומדת פעילה ולא פאסיבית.
התלמידה א.ק גילתה עניין רב בלמידה המתוקשבת והחלה לחוש חוויות הצלחה דבר שהוביל להעלאת הביטחון והמורל. וחשוב יותר העלה את האמון של התלמידה בעצמה. רכישת הקריאה- הובילה לצמצום פערים בתחומי הדעת השונים ולגילוי עניין בלמידה. שנה אחרי כבר השתלבה התלמידה א.ק בכיתת לימוד רגילה.
חשוב לציין כי רכישת הקריאה בשילוב התקשוב הייתה משעשעת וחוויתית. התלמידה שמעה וקראה טקסטים וסיפורים קצרים ובפניה נפתח הצוהר לעולם השמיעה, הקריאה והכתיבה.
אני בהחלט רואה באופן בו בחרתי לפעול עם התלמידה גורם משמעותי בעיקוף הבעיה וברכישת הקריאה אצל התלמידה.
כיום מסיימת התלמידה כיתה ו' במסגרת רגילה ולומדת בקצב הרגיל לבני גילה.
מידע נוסף בנושא

10 במאי 2009

הוראה בעזרת לוח חכם, סרטון הדגמה

לאחרונה אני משתמש ב"לוח חכם" בהוראתי, אני נהנה גם מהחידוש שבחומרה, ולא פחות מכך באפשריות התוכנה כגון הקלטת השיעור. מצ"ב דוגמא ראשונית.

אשמח ללמוד האם וכיצד ניתן להקליט קול, בברכה יהודה אונגר

video

7 במאי 2009

למתחילים קורס

לכל המשתלמים בקורס"הכשרת מדריכים לתקשוב" בהצלחה!
בכוחות משותפים והדרכתה המקצועית של ציפי אור מאיר נצליח
בדרכינו ונהיה לחוד החנית בתחום!!!!!!

חווית הלמידה בכיתה מקוונת

שלום,

שמי שוש אלחרר, לומדת בקורס הדרכת מורים לכיתות מקוונות, מורה למדעים ב"אורט-ערד" בערד, מחנכת כיתה ז, ומלמדת בכיתה מקוונת זה 4 שנים ויותר.

אינני יודעת אפילו איך להתחיל לספר לכם על החוויה, שהיא מעודדת למידה גם אצל אוכלוסיות מאוד סרבניות, והיא בהחלט לא גימיק, אבל נתחיל במספר דוגמאות, אשר אחת מהן היא הצצה את האתר שלי, והבלוגים הכיתתיים שמצורפים לפוסט בכדי לראות כיתת לימוד וירטואלית שוקקת חיים שהתלמידים משתמשים בה הן במהלך השעור והן בבית בזמן הכנת שעורי הבית או התרגולים.

לדוגמה, כיתה ז' הלומדת מדעים ע"י ביצוע ניסויים, מעדיפה לראות את הניסוי פעם נוספת לקראת המבחן ולכן צילמתי את הניסויים וצירפתי אותם לבלוג שלי (אני עובדת באוריינית) השבוע בבלוג כיתות ז מתקיימת חזרה למבחן ואני מפנה את התלמידים למצגות ודפי העבודה שביצענו, כל תלמיד יכול לבצע חזרה מסודרת למבחן ע"י דפדוף בדפי הבלוג העשירים וצפייה בכל דפי העבודה, הסרטונים וההמחשות המתקיימות בו.







ישנם גם סרטונים בהם הילדים עצמם מככבים, הם מרבים להתגאות בהם ולהראות אותם להורים זה כמובן גורם להם ללמוד גם מחוץ לכותלי הכיתה ומגביר להם את המוטיבציה ללמידה.

video

4 במאי 2009

ברכות עם פתיחת ההשתלמות-בהצלחה לכולם

אתגרים אותם מזמנת ההשתלמות
Wordle: כיתה חכמה

14 במרץ 2009

הכשרת מדריכים להטמעה פדגוגית של טכנולוגיות חדשות

מספר השעות: 60 שעות. פתיחה בחודש מאי 2009 , ימים מרוכזים ביולי-אוגוסט, ומפגשי תמיכה ולמידה חד חודשיים בשנה"ל תש"ע.

מועד: יום ד' בין השעות 16:00-19:15

מיקום: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, רחוב יהודה הלוי באר שבע

מרכזת ההשתלמות: ציפי אור מאיר

קהל יעד: מורים, רכזי תקשוב בעלי ניסיון בהוראה למידה בסביבה מתוקשבת

נושאי הלימוד: חדשנות; טכנולוגיות מתקדמות; משימות בסביבה המתוקשבת; ידע בקרה למדריך; עקרונות הערכה; ניהול תקשורת בלמידה

תנאי רקע נדרשים: ותק של 5 שנים בהוראה ומעלה; תואר ראשון לפחות; הכשרה בתחום התקשוב (היקף שעות השתלמות של 300 שעות).

המלצת מנהל בית הספר

הערות: חובות ההשתלמות כוללות ביצוע מטלות במהלך ההשתלמות ומשימת סיום. מסיימי ההשתלמות המתאימים ישולבו במערך ההדרכה בהתאם לצורך

המעוניינים להשתתף בהשתלמות ימלאו טופס הרשמה מקוון.לפרטים נוספים ניתן לפנות לציפי אור מאיר - zipiorm@gmail.com

כיתות מקוונות / כיתות חכמות - מחוז דרום

"במאה ה- 21 מחשבים ותקשורת אלקטרונית הם חלק בלתי נפרד מחיינו. בני נוער חיים בסביבות מקוונות ועושים שימוש יום יומי במחשבים ניידים/אישיים, טלפונים סלולאריים ומכשירים מתוקשבים אישיים אחרים. בית הספר חייב להשתלב בתהליכים אלו ולאפשר לכל תלמיד לרכוש כישורי למידה ההולמים את התקופה". (שרת החינוך פרופ' יולי תמיר פברואר 2009)

לדברי תמיר, ממחקרים בינלאומיים עולה כי למחשב ולתקשורת חשיבות בשיפור תפקודו של הלומד. הגברת הנגישות והשימוש המושכל בסביבות למידה ממוחשבות, מעוררות אתגר מחשבתי ולפיכך יש לשלב בין הרחבת זמן ומסגרת הלימוד באמצעות שימוש בטכנולוגיות תקשוב לצורכי למידה בבית הספר ובבית, לבין פריסת תשתית תקשוב לאומית לחינוך, הנגישה לכל תלמיד, מורה ומוסד חינוכי.

משרד החינוך, בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל ו"קדימה מדע", ישלים בשנת הלימודים תשס"ט התקנת כיתות מקוונות/כיתות חכמות ב 100 בתי ספר בדרום. הכיתות מספקות את מלוא העזרים הטכנולוגיים הדרושים לשם למידה אינטראקטיבית חווייתית. ההצטיידות בטכנולוגיה מתקדמת בכיתה כוללת מחשב, מקרן, לוח לבן אינטראקטיבי, אינטרנט אלחוטי בתוך כיתת הלימוד ועזרים טכנולוגיים נוספים כמו ערכת הצבעה, תוכנת שליטה ומחשבים ניידים כמאגר בית ספרי.

הקמת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות בבתי הספר במחוז היא צעד משמעותי בשאיפה למתג את הנגב בהיבט של מצוינות מדעית טכנולוגית באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.

מטרותיו המרכזיות של מיזם "הכיתות החכמות" הן שינוי דרכי הוראה-למידה באמצעות נגישות לתכנים דיגיטאליים, התנסות בלמידה חדשנית וחווייתית, קידום למידת חקר וחשיבה, חיזוק מעמד המורה ותפקודו, וחיזוק רלוונטיות ההוראה והלמידה בבית הספר.

ההוראה ב"כיתה מקוונת" / ב"כיתה חכמה" מחייבת שינוי בגישת המורה להוראה. תכנון שיעור בסביבה החדשה בכיתה, מחייב את המורה לחשוב מחדש על מטרות ההוראה, לנצל את האמצעים הטכנולוגיים וזמינות האינטרנט, להתמקצע בעבודת ההוראה ולקדם את הלומדים. על המורה להתחבר ל"עולם דיגיטאלי" שהוא סביבה טבעית לתלמידיו ולסייע בידם לנצל עולם זה ללמידה.

תכנית ההשתלמות להכשרת מדריכים תכלול שני מימדים: מימד פדגוגי דידקטי ומימד טכנולוגי מתקדם. השילוב בין שני המימדים ייושם בתכנית ההשתלמות, תוך הבלטת ההלימה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה.