רפלקציה על לוחות אינטראקטיביים

קראתי בעניין רב את התגובות למפגש האחרון, משום שיצאתי ממנו מרוצה מאד, אך מבולבלת ותמהה. אין ספק שהשימוש בלוח משפר להפליא את מידת זמינות המשאבים להוראה וללמידה, ועושה זאת בצורה חווייתית וקלה. עם זאת, לנו - המשתתפים בקורס - השינוי המוצע בדרכי ההוראה קטן בהרבה משל מורים שרגילים לעבוד בכיתה עם לוח רגיל. אנו אמונים על הוראה בסביבה מתוקשבת, ויצירת אינטגרציה בין יישומים טכנולוגיים שונים בו זמנית היא למעשה לחם חוקנו. לכן, רבותי, אין לנו יתרון על פני אחרים - נהפוך הוא: אנחנו בצרה צרורה! בעוד שאוכלוסיית המורים שנדריך בשנה הבאה יכולים להתרשם מעצם העובדה שהטכנולוגיה מגיעה לכיתת האם שלהם ולא כלואה רק במעבדת המחשבים הבית-ספרית, אנחנו לעומתם צריכים להתאמץ הרבה יותר ולעשות צעד קדימה בחשיבה: "מאי נפקא מינה?" או במילותיו של ד"ר ברנע: "מה יוצא לי מזה???"
למרות שאין לי לוחות בביה"ס, התקנתי במחשב גם את התוכנה של פרומיתיאן וגם את התוכנה של היטאצ'י, ואני מתנסה בהכנת מערכים. גיליתי שהאתגר האמיתי עבורי אינו בהפעלת התוכנות אלא ביצירת משימות מסדר חשיבה גבוה, מבלי ללכת שבי אחר האטרקציות הטכנולוגיות כתינוק של בית רבן אחר החלילן מהמלין. בעניין זה אני עדיין "מחפשת את עצמי"... אני מתכוונת להקדיש זמן לקריאת ספרות מקצועית בנושא, ולנסות להיתלות באילנות גבוהים וללמוד מלקחיהם של אחרים. ובעניין זה, המלצת הקריאה המצוינת של נעה למאמר "המורה המקוון" שדיבר על המושג "קהילה לומדת" על פי עקרון המודל השלישי הוא הכיוון אליו אחתור, מכיוון שבבית ספרי - צין (מדרשת שדה בוקר) זהו העקרון הפדגוגי שלנו.