אכלו לי... שתו לי...

כל מי שעוסק בטכנולוגיה יודע שידע זה לא תמיד מספיק... לא פעם מתרחשות תקלות שעלולות לשבש את ההדרכה. אז ניסיתי לשרטט תרחיש תקלות דמיוני אך אפשרי - נגיד ש: רכז המחשבים הבטיח לי הבוקר שהוא בדק הכל, והכל בסדר.
SO FAR -SO GOOD . הגעתי לכיתה לבושה יפה וניגשתי לעמדת המורה. ניסיתי להתחבר לאינטרנט כדי להוריד מהמייל את מצגת ההדרכה, ואז נזכר הרכז לומר לי בדחילו וברחימו ששרת האינטרנט קרס רק לפני שעה. "את לא באמת צריכה אינטרנט, נכון?" שאל בנימת תחנונים. "לא, זה בסדר, יש לי דיסק צרוב". בפנים נפולות בישר לי הרכז שכונן הCD אינו תקין.
"אולי יש לך דיסק און-קי?" "דווקא יש לי!" אני מודיעה בתחושת סיפוק וחשיבות עצמית. אבל מה - במחשב המורה מותקן WIN98 שלא מזהה דיסק און-קי ללא התקנתו מראש... אז אין! טוב, זה הזמן לשלוף את המחשב הנייד שלי. אני מחברת אותו לברקו אבל אין נקודת חשמל פנויה עבור המטען של המחשב. יש כבל מאריך? אולי??? מה חשבתי לעצמי, כשאדון מרפי נכנס לכיתה הוא לא יוצא עד שהוא מנחית לפחות מכה שלישית. בלי טובות! זכרתי לטעון את המחשב בבית. נקווה שלמורות לא יהיו הרבה שאלות ואז הסוללה תספיק עד לסוף ההדרכה. התחלנו בשיעור. לאחר שעה מתרחשת הפסקת חשמל כללית בבניין!
אז נכון, אין לך סוללה לברקו, ואת לא אלוהים, אבל לפחות אף אחד לא יטען כנגדך שלא ניסית לכסות את כל האפשרויות...
שלא נדע מצרות!!!! בברכת הצלחה, חני.