כיתה חכמה והמורה הטכנולוגי

גיא לוי במאמרו "כיתה חכמה" מתאר כיתה שלא השתנתה מאות שנים: מורה תלמידים טורים מחברות וספרים...
השינויים מתחוללים עכשיו עם כניסת הטכנולוגיה לבית הספר, לפי לוי "בית הספר חייב להיות סוכן החיברות (סוציאליזציה) שיכין את התלמידים לחיים במאה ה-21; בית הספר חייב להנחיל לתלמידים את המיומנויות והכישורים הנחוצים להתמודדות עם האתגרים של המאה ה-21. התנאי ההכרחי הוא, כאמור, שדרוג משמעותי של סביבת ההוראה של המורה.
בשינוי שיתחולל בבית הספר עם הכנסת התשתית הטכנולוגית לכיתות הוא שינוי מסדר שני, כמעט שינוי פרדיגמה של ההוראה, שיתרונו הגדול בכך שהוא יוצר חיבור מהיר מאוד עם התלמידים, הוא מדבר בשפתם, הוא חלק מהעולם בו הם חיים ופועלים. הניסיון בעולם מראה שכאשר משדרגים את סביבת העבודה של המורה ומשלבים תוכן דיגיטלי איכותי המותאם לתוכנית הלימודים, משתנה ההוראה. קצב השינוי תלוי במרכיבים נוספים – הדרכה וליווי פדגוגי, ידע בתקשוב ועוד, אולם המוטיבציה הפנימית של מורים לשלב את הטכנולוגיה בהוראה היא פועל יוצא של שינוי סביבת העבודה."
לפי לוי אין כבר דרך חזרה: המורים נמצאים בנקודת אל חזור. העולם השתנה. לכן, במציאות כזאת מרגישים חלק מהמורים כי לא רק שאין דרך חזרה, אלא שאי אפשר להפסיק להתקדם.

במהלך ההשתלמויות שהעברתי וכן במהלך החשיפה לכלים הטכנולוגיים בהוראה, לסביבות הלמידה והפלטפורמות המוצעות לבתי הספר(גלים, עת הדעת, lnet בריינפופ -עם או בלי מערכת ניהול למידהוכו'...) עלתה כל הזמן השאלה: כיתה חכמה אבל...מה עכשיו? האם לזנוח את הלוח הרגיל בכיתה ואת ספרי הלימוד ולעבור ללמד באופן מקוון? הרי החומרים רבים ומגוונים וההמחשה כל כך טובה ומגוון החומרים כל כך עשיר ומבלבל. מה עושים??
ההיצע מעלה כמה שאלות שאני שואלת את עצמי: כיצד יצליח המורה לעכל כל כך הרבה כלים, חומרים וסביבות למידה-להכיר גם בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט התכני? באיזה מינון? מה טוב? מתי כן? מתי לא?

זאת השאלה שאנחנו כמדריכים/ מרצים /רכזים צריכים לתת עליה את הדעת. זאת השאלה המטרידה.
אשמח אם ניתן עליה בהמשך את הדעת ונגבש מדיניות.

שיפור השגי תלמידים בתחום המדעים באמצעות לוח אינטראקטיבי

שיפור השגי תלמידים באמצעות שימוש בלוח אינטראקטיבי:

בשנה זו בכיתות ז נכנס נושא התא לתוכנית הלימודים.

נושא זה מזמן שימוש בתמונות ובאמצעי הגדלה.
בעזרת שימוש בעזרים כגון לוח אינטראקטיבי ניתן לשפר את השגי התלמידים בצורה משמעותית.
ביצעתי בכיתות הלימוד בבית ספרי מחקר קטנטן ואקדמי, אותו הצגתי במהלך לימודי האקדמיים השנה.

בו בחרתי 4 כיתות לימוד בבית ספר, באזור הדרום, בגיל חטיבת הביניים מהם למדו ללא לוח אינטראקטיבי ושניים מהם למדו בעזרת לוח אינטראקטיבי.

ונבדקו השגי התלמידים וההבדלים בין הקבוצות.

תוצאות המחקר מורות על כך שהשגי התלמידים אשר למדו בקבוצות הלימוד שנעזרו בלוח האינטראקטיבי השיגו ציון גבוה ב 11 נקודות מהקבוצה שלמדה ללא עזרים.

אני מציגה כעת את תוצאות המחקר.

מן הנתונים ניתן לראות כיצד הצליחו התמונות והפעילויות האינטראקטיביות של הלוח להזיז תלמידים ממשבצות של הנכשלים לכיוון ההשגי הבינוני.

וכמובן שינוי משמעותי בממוצע הציונים.

מן התוצאות אני מסיקה כי כנראה, השימוש בלוח האינטראקטיבי יעיל ומשפר השגים בתחום התא בכיתות ז השנה.

אקדמיה ושטח ומה שביניהם

כמרצים וכמדריכים בבתי ספר אנו נתקלים לא אחת בתופעות שחוזרות על עצמן, קשיים, שאלות שנשאלות ע"י מורים ודפוסי התנגדות לשינוי. כמו כן, תשובה לשאלת השאלות שאנו שואלות את עצמנו, מהי הדרך הטובה ביותר להטמיע שימוש בטכנולוגיות להוראה בבתי הספר בהם אנו עובדות?- אין.
הספרות המחקרית עתירה במחקרים שנעשו בעבר על הוראה באמצעות המחשב, אך מכיוון שרבים מהמחקרים לא נעשו בארץ ומכיוון שטכנולוגיות הלמידה משתנות כל העת, לעיתים קשה לעשות שימוש במסקנות המחקרים הללו.

בשנים האחרונות המחקר בטכנולוגיות להוראה ולמידה צובר תאוצה ובאקדמיה רבים מהקורסים באוניברסיטאות ובמכללות מלווים במרחבי למידה נוספים היוצרים לסטודנטים מסגרת שלמה ללמידה.
מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה ע"ש צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה יזם כנס ארצי לחוקרים ואנשי מקצוע, אשר משמש זירת מפגש לדיון, הצגת עבודות והחלפת דעות בין חוקרים ומומחים אחרים בעולם העוסקים בתחום. למעשה, מטרת הכנס היא מתן במה להצגת עבודות של חוקרים ואנשי מקצוע בישראל העוסקים בטכנולוגיות למידה ולקיים דיאלוג מחקרי- אקדמי על טכנולוגיות למידה.

כנס צ'ייס 2010 הינו הכנס החמישי שהתקיים ובאתר הכנס ניתן למצוא את תקצירי המחקרים, החידושים והמגמות העכשוויות בתחום טכנולוגיות למידה. בכנס מס' מושבים וכך באתר הכנס- בכל מושב כמה הרצאות. באתר ניתן למצוא את כל ההרצאות ומול כל הרצאה את המאמר, המצגת שליוותה את ההרצאה וברבים מהמקרים גם הקלטה של ההרצאה. כמו כן, ישנם קישורים לאתרי הכנסים שהתקיימו בעבר.

המחקרים מעניינים, רלבנטיים ונעשו כאן אצלנו בבתי הספר בארץ- מומלצים:
המושב: למידה מטכנולוגיות ניידות- ההרצאה: ללמוד עם מחשב נייד אישי, חוזקות ויתרונות, קשיים ואתגרים
המושב:היבטים ניהוליים של למידה מתוקשבת-ההרצאה: זרקור על רכזי תקשוב
המושב: מנתונים למידע וידע-ההרצאה:למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית
המושב: טכנולוגיות בעיני המשתמש- ההרצאה: עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט אחרי שעות בית הספר לצרכי מטלות בית ספריות.

ערכת ההצבעה

במסגרת תקשוב בתי הספר נכנסה גם ערכת ההצבעה לכיתות. ערכת ההצבעה מאפשרת לתלמיד להיות שותף פעיל למהלך השיעור בנקודות בהם בחר המורה לשתפו באמצעות שאלה מתוכננת או שאלה מידית שמתוך הדינמיקה של השיעור נשאלה. כמו כן, ערכת ההצבעה מאפשר למורה לבדוק במהלך השיעור את הידע, ההבנה של התלמיד ביחידה הנלמדת במהלך השיעור ואף לקבל תמונת מצב מידית על ההבנה והשליטה של התלמידים ביחידת הלימוד.

במהלך השנה עשיתי שימוש בערכת ההצבעה ככלי לבדיקת יחידת לימוד מצומצמת. בנייתי מצגות המכילות שאלות סגורות, שאלות נכון לא נכון בתחומי הדעת השונים.

מתוך עבודתי עולים הממצאים הבאים:

• רוב התלמידים מתלהבים מאוד המשימוש בערכת ההצבעה ואף מבקשים לעשות בו שימוש גדול יותר. הם אינם רואים בו איום בדומה למבדק רגיל.


• תלמיד אחד בתחילת הדרך הביע התנגדות וחש לחץ מסוים להישאר האחרון שעונה ולהיות נתון ללחץ הכיתה "מי עדיין לא סיים".


• קבלת ניתוח מצב כיתתי באופן מידי המאפשר התארגנות לקראת השיעור הבא.


• יש לנסח באופן חד משמעי את התשובות, היות ולא ניתן לבחור יותר מתשובה אחת. התשובות צריכות להיות ברורות ולא להשתמע לשני פנים.


• ניתן לנסח שאלות ברמות חשיבה שונות החל מידע, הבנה והסקת מסקנות.


• תלמידים בעלי קשיים שבדרך כלל מתקשים להגיע להישגים גבוהים הצליחו לשפר את השיגיהם, היות והם לא נדרשים לענות תשובה כתובה, אינם נדרשים לעסוק בניסוח אלא לבחור את התשובה הנכונה.

לסיכום: ממליצה לעשות שימוש בערכת ההצבעה לבדיקת ידיעות ביחידת לימוד מצומצמת בשיעור, היות והדבר מאפשר קבלת תמונת מצב מיידית ומאפשר לתלמידים חלשים ומתקשים להגיע להישיגים טובים ולקבל חיזוקים חיובים. חשוב לציין שערכת ההצבעה אינה הכלי היחידי שיש לעשות בו שימוש ככלי הערכה, היות והוא לא מאפשר בדיקת היכולת של התלמידים בניסוח תשובות מלאות תוך התייחסות למרכיבי תוכן ומרכיבי תחביר.