
השינויים מתחוללים עכשיו עם כניסת הטכנולוגיה לבית הספר, לפי לוי "בית הספר חייב להיות סוכן החיברות (סוציאליזציה) שיכין את התלמידים לחיים במאה ה-21; בית הספר חייב להנחיל לתלמידים את המיומנויות והכישורים הנחוצים להתמודדות עם האתגרים של המאה ה-21. התנאי ההכרחי הוא, כאמור, שדרוג משמעותי של סביבת ההוראה של המורה.
בשינוי שיתחולל בבית הספר עם הכנסת התשתית הטכנולוגית לכיתות הוא שינוי מסדר שני, כמעט שינוי פרדיגמה של ההוראה, שיתרונו הגדול בכך שהוא יוצר חיבור מהיר מאוד עם התלמידים, הוא מדבר בשפתם, הוא חלק מהעולם בו הם חיים ופועלים. הניסיון בעולם מראה שכאשר משדרגים את סביבת העבודה של המורה ומשלבים תוכן דיגיטלי איכותי המותאם לתוכנית הלימודים, משתנה ההוראה. קצב השינוי תלוי במרכיבים נוספים – הדרכה וליווי פדגוגי, ידע בתקשוב ועוד, אולם המוטיבציה הפנימית של מורים לשלב את הטכנולוגיה בהוראה היא פועל יוצא של שינוי סביבת העבודה."
לפי לוי אין כבר דרך חזרה: המורים נמצאים בנקודת אל חזור. העולם השתנה. לכן, במציאות כזאת מרגישים חלק מהמורים כי לא רק שאין דרך חזרה, אלא שאי אפשר להפסיק להתקדם.
ההיצע מעלה כמה שאלות שאני שואלת את עצמי: כיצד יצליח המורה לעכל כל כך הרבה כלים, חומרים וסביבות למידה-להכיר גם בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט התכני? באיזה מינון? מה טוב? מתי כן? מתי לא?
אשמח אם ניתן עליה בהמשך את הדעת ונגבש מדיניות.




