פוסט ליום העיון - הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו

רשמים מיום עיון -
"אותה הגברת בשינוי אדרת. האמנם ? "
ביטוי עקרונות פדגוגיות באמצעות פיקסה

יום העיון אשר נערך ביוזמת אגף ישומי מחשב בהוראה, במכון מופ"ת בתל-אביב, נסב סביב הנושא "הפוטינציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו " .

לאחר דיון בנושא, נחלקו המשתתפים לסדנאות כפי ראות עיניהם ,אנו (דניאלה קטלן, נורית דרעי ויהודית בורנלי) החלטנו להיכנס לסדנה שעסקה במימוש עקרונות פדגוגיים באמצעות תוכנת הפיקסה -התוכנה משמשת לניהול תמונות, יצירה, עריכה, הצגה ותיקון תמונות .

את הסדנא שמטרתה הראשית היא - בדיקת הקשר בין עקרונות פדגוגיים וטכנולוגיה, העבירו בחן ובמקצועיות יונית חמו ואסתי דורון מהאגף לחינוך יסודי, המחלקה למנהל בית ספרי וסביבות למידה חדשניות.

בתחילת הסדנה נערך דיון בין משתתפי הסדנה לגבי עקרונות פדגוגיים שונים מתוך רשימת עקרונות שהוצגה למשתתפי הסדנה והיכולת של הסביבה המתוקשבת לתרום למימושן.
תהליך העבודה התנהל כך :
כל משתתף קיבל שני דפים מודפסים שבראשם, רשימת העקרונות הפדגוגיים , כגון : רלוונטיות , תלמיד פעיל ומבנה ידע , מענה לשונות -קצב ,סגנון ורמת למידה,פיתוח מיומנויות רגשיות , חברתיות ופיתוח ערכים וכן הוראות לביצוע המשימה.
ברוח עקרונות אלו, היינו צריכים לבחור תמונה/ות ממאגר התמונות בפיקסה, תמונות אשר יבטאו את אחת העקרונות הפדגוגיים שעלו בשילוב אמירה או ביטוי המשקפים את רוח העקרון שנבחר .
העקרון שנבחר על ידנו הוא -פיתוח ערכים .
בחשיבה משותפת דניאלה ונורית החליטו להציג עקרון זה באמצעות מערכת החושים
העלנו את התמונה והביטויי שייצרנו לדף שנפתח במיוחד למטרת משימה זו.
לאחר ביצוע המשימה כל אחד ממשתתפי הסדנה היה צריך להכנס לעבודות האחרים להוסיף/לשאול/להעיר ולהגיב לעבודת העמיתים.
אנחנו בחרנו בעקרון חברתי שמבט שיוויון בין האנשים. צרפנו תמונות של אברי החושים השונים (אף, אוזן, פה, ידיים...) כקולז' והביטוי שבחרנו לכתוב הוא "נשתמש בכל החושים לגשר על פערים".

בסיכום הסדנה נערך דיון מסכם לגבי התובנות שהופקו מהפעילות הרווחים הפדגוגיים שהתאפשרו כתוצאה מפעילות בסביבה מתוקשבת כך שכולם עבדו ובצעו את המשימה והיכולת להגיע אל כולם כמעט ,כיצד מיישמים רעיונות אלו לפיתוח המקצועי של עובדי הוראה ובעבודה עם תלמידים.החסרונות נבעו יותר מכשלים טכניים כגון חומר שלא ערוך או תוכנה שלא עובדת כנדרש. כמורה לדעתי ישנו צורך בהכרות בסיסית של תוכנת הפיקסה על מנת לשלוט בפעילות, חלק גדול מהזמן הוקדש לא לתוכן אלא להבנה כיצד עובדים, ובמקרה זה המטרה היתה אחרת רעיונית, פדגוגית - המחשב והתוכנה שימשו כאמצעי להשגת המטרה החינוכית.

נורית יהודית ודניאלה

החינוך בעידן התקשוב לאן?

מערכת החינוך ושילוב המחשב בתהליכי ההוראה מנהלים "רומן" כבר מספר עשורים. בתחילה היו גישושים ראשונים בהם ההכרות עם המחשב הייתה ברמה החומרה, פקודות dos, שימושים בתחומי דעת מובהקים, שפות תכנות, תרגול בתחומים: חשבון, אנגלית ועברית.

לאחר מכן, הגיעה תקופה חדשה שאפילו כינו אותה בשם: "מחר 98 ". בתי הספר מוחשבו, הוכנס עולם תוכן באמצעות לומדות שסיפקו תוכן פדגוגי וכל זאת במטרה לגרום לשינוי ברמת ההישגים של התלמידים בביה"ס.

החשיפה של התלמידים לעולם התקשוב הביאה לכך שהיה צורך בקיום הכשרות לצוות המורים בהכרה של תוכנות ולומדות, בחשיפת השימושים האפשריים שניתן לבצע באמצעות המחשב.
ובנקודה מסויימת נוצר שבר, לאחר השקעה של משאבים כספיים ואנושיים, הייתה דעיכה שחלקה היה נעוץ בעצם העובדה שלא ניתנו משאבים לתפעול שוטף של המערכות הממוחשבות ובבתי ספר רבים הושם דגש על תחומים אחרים.

היום מערכת החינוך נמצאת בנקודה אחרת בתחום התקשוב. השאיפה היום לגרום לנגישות של עולם המידע הרחב, לאפשר לתלמידים ולצוות החינוכי כלים לארגון יעיל של הידע, ליצור מוטיבציה וכל זאת כדי לקדם את הלומד לנקודה גבוהה יותר ולשיפור רמת ההישגים שלו.

פרופ' יהושפט גבעון – (בית הספר ללימודים רב-תחומיים, מכללת בית ברל) במאמרו: "אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך: החולייה שעדיין חסרה..."מדבר על תהליכי המחשוב שעברה מערכת החינוך ועל ההכשרה שיש לבצע על מנת שהתהליך יהיה משמעותי ואפקטיבי. הוא רואה את עיקר הקושי בהכשרה של הצוות החינוכי. היות ומורה צריך לקבל מענה בכמה תחומים על מנת שיהיה מסוגל לעשות שימוש מושכל ויעיל בתקשוב הזמין לו.

"העצמת המורים בתחום שימושי הטכנולוגיות הדיגיטליות בחינוך מחייבת הגדרה נכונה של ההכשרה שלהם. מסתבר שכאן עיקר הקושי ביישום החוליה החסרה. הידע המקצועי הדרוש ללימוד החוליה הזו, כמתואר בקוים כלליים במאמר הזה, הוא ידע מורכב למדי, שהרי הוא ידע רב-תחומי המורכב מבסיסי ידע הלקוחים מחמישה תחומי דעת לפחות (בנוסף על הידע המקצועי של המורה בתחומי ההוראה וההנחיה שלו או שלה):
א. ידע בתיכנון לימודים המאפשר הכרת פעילויות למידה ברמה מקצועית המספקת לשילוב שימושים בטכנולוגיות הדיגיטליות בהן, ורמה מקצועית יותר המאפשרת לו או לה עיצוב עצמאי של פעילויות למידה חדשות המשולבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה. ללא ידע כזה, המורים רק יחקו פעילויות שאחרים עיצבו, לצרכים שאינם תואמים את צורכיהם של המחקים.
ב. ידע באוריינות בסיסית הנוגע בעיקר למאפייני טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" ולסוגי הטקסטים האלה, המשמשים בפועל בפעולות למידה ועיון, ובעיקר, לאופני השימוש בהם ככלים לארגון נתונים במבנים ובפעולות בעיקר בסביבות למידה. ללא ידעכזה, המורים לא ידעו כיצד לחבר באמת את פעולת התוכנה עם הפעילות הלימודית, והשתיים תהיינה מנותקות זו מזו.

ג. ידע במידענות בסיסית הנוגע בעיקר לדרכי איתור של נתונים במערכות מידע מסוגים שונים הרלבנטיות לעבודת המורה ותלמידיו (זה נדרש, כל עוד נדרוש בפעילויות למידה גם את השימוש במערכות של מקורות מידע, שאינן מאורגנות מלכתחילה למטרות למידה ועיון). ללא ידע כזה, המורה תצטרך להיעזר במידענים כפי שקודם לכן נעזרה בספרנית של בית-הספר.

ד. ידע באינפורמטיקה הנוגע בעיקר למושג "טיפוס הנתונים" באופן המאפשר את יישומו באיתור טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" בפעילויות למידה, ובאיפיון תוכנות למטרות שימוש בפעילויות למידה ובאיפיון השימושים הלימודיים בטקסטים כיישום ואפילו הכללה של מושג "טיפוס הנתונים". ללא הידע הזה, לא יובן הקשר הטבעי שבין פעילויות לימודיות בתרבות הלמידה הטקסטואלית ובין השימושים במחשב.

ה. ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה הקיימות, המאפשר רמה מקצועית של שימוש בתוכנות בסביבות הוראה ולמידה. ללא ידע כזה, לא יהיה למורה בסיס קונקרטי כדי להבין את משמעות השיטה המוצגת במאמר הזה.

עם סיום ההשתלמות אני יוצאת בידיעה כי הפעם מעבר לשימוש וההכרה בכלים הרחבתי את עולם הידע שלי בתחום ההדרכה מול מורים וניתנה לי האפשרות לנהל דיאלוג אישי ודיאלוג קבוצתי בכל הקשור להדרכה משמעותית. כמו כן, ברור לי כי תהליך הטמעה משמעותי יתרחש רק לאחר שנדע להתייחס לכל המיומנויות והכישורים הנדרשים מצוות ההוראה בתחום התקשוב תוך שילוב מושכל שלהם בתכנים ומיומנויות למידה.

הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה

בס"ד

בחרתי לשתף אתכם בתחושותיי בעקבות ההתנסות שלי בשימוש בלוח האינטראקטיבי.

כידוע לכם מערכת החינוך בארץ ובעולם עוברת מהפכה טכנולוגית . אני כמורה חשה וערה לאותם שינויים ומוכנה להיפתח אליהם.

קיימת בי השאיפה והרצון העז לסחוף ולשבות את לב התלמידים ללמידה אחרת ושונה בשילוב אמצעים טכנולוגיים שונים.

במסגרת הקורס להכשרת מדריכים שנבנה במקצועיות ע"י הגברת ציפי אור מאיר - מדריכת תקשוב מחוזית .

נפלה בחלקי האפשרות להכיר אנשים נפלאים ועמיתים למקצוע בעלי ידע רב ומקצועיות.וכן ניתנה לי האפשרות להכיר ולהתנסות בטכנולוגיות מתקדמות העומדות לרשות הפדגוגיה ,כגון : הלוח האינטראקטיבי על כל סוגיו .

בלחיצה על תמונת המסך בצד שמאל תוכלו לצפות בסרטון מיוטיוב שמדגים בכיתה חלק מיכולות השימוש בלוח האינטראקטיבי ורשמים של תלמידים מתיכון פישמן מהלוח.

במסגרת ההתנסות שלי בשימוש בלוח חיפשתי דרכים וטכניקות לבדוק כיצד לנצל עד תום את הגלום בכלי זה.

"המסע"להכרת כלי זה היה מרתק עבורי נוכחתי לדעת שכלי זה יכול להפוך שיעור לחוויתי ,עשיר, ססגוני ומהנה ואף לסייע ליכולת הארגונית של המורה.

באופיי אני אוהבת ללמוד ולחקור מעבר חיפשתי חומר בנושא הלוח האינטראקטיבי ורציתי לדעת וללמוד מנסיונם של אלו שכבר התנסו בשימוש בלוח אז במסגרת השוטטות שלי באינטרנט מצאתי

בלוג העוסק בנושא הלוחות האינטראקטיבים והטמעתם .

וככול שהתעמקתי לחקור את יישומי הלוח ראיתי לנגד עניי איך הטכנולוגיה מתגייסת לשירות הפדגוגיה. לנו המורים נותר

להאמין בשינוי ולהיפתח אליו ולחכות ולראות מה תהייה השפעת הלוח על התלמידים . בנתיים אני ממליצה לכם לקרוא את:

הדוחות הערכה לאור השימוש והניסיון בלוח האינטראקטיבי .

{איסוף המידע נעשה ע"י גב"אינגריד מסיקה ונערך ע"י ד"ר אברום רותם }

ולכם עמיתיי לקורס לפני שתצאו לדרך, להלן: "ארגז כלים למורה המתוקשב "

מאת אורי אלון (מרכז הדרכה מהל"ב) אני בטוחה שזה יסייע לכם בהמשך

ויזכיר לכם את פינת ה60 שניות של ציפי אור מאיר.

אני והטכנולוגיה

אחת המשימות בקורס היא כתיבה בבלוג, אף פעם לא עשיתי את זה. טוב עד שהגעתי לכאן לקח זמן ואני אפילו לא יודעת מה יצא.
אני צריכה לכתוב משהו אישי בהקשר מתאים, אז הכי מתאים לי זה בכלל לספר איך הגעתי לקורס.
מתברר שעוד כשהייתי ילדה בכלל פחדתי מהמחשב (מה שאמא מספרת), אז מה אני עושה פה בכלל- טוב בכל אופן הדרך שלי לא הייתה ברורה בכלל הייתי במערכת החינוך מחנכת רגילה לחלוטין ללא יומרות בכלל על הידע שלי בתחום התקשוב. תמיד נעזרתי במחשב בעבודותיי באונ' אבל לא משהו שונה מאנשים אחרים. בסוף השנה הראשונה להיותי מחנכת התברר למנהלת ביה"ס שיש יותר מידיי מורות ואני... איך לומר בעדינות... דיי מיותרת. מה עושים כדי להישאר? מציעים לה אלטרנטיבה. "אולי אני אהיה המורה למחשבים בביה"ס?" טוב - היא הסכימה ועוברת עליי שנה בה לימדתי את הילדים יישומי מחשב מתוך הראייה שמחשב הוא לא תמיד כדיי לשחק. עברה שנה מדהימה נחשפתי לעיניין התקשוב (משימות מתוקשבות, שיעורים מקוונין וכו'...) לאורך כל השנה בעזרתה העיקרית של ציפי. בסוף השנה מודיעה המנהלת שאין צורך יותר במורה למחשבים וגם אין תקן ליתר דיוק ואני מקבלת כיתה. אסכם במילה אחת את השנה " אסון " החלטתי שדיי לי בזה. התחלתי להדריך מורות בדימונה שהעלו עבורן פורטל עירוני וההדרכה הייתה למעשה שילוב של פדגוגיה עם טכנולוגיה. הבאתי להן את האני מאמין שלי שהכלי שנקרא "מחשב" יכול לעזור לנו ולייעל לנו את העבודה, ליוותי אותן בזהירות ובעדינות כי גיליתי כמה חששות צפים ועולים כשרואים קופסה שחורה עם מקלדת ומסך. גיליתי את המקום שלי, אני שמחה וטוב לי . אז עכשיו אני כאן לומדת כל יום רביעי משהו חדש ולומדת להכיר אתכם כמובן, אנשים יקרים שסוף סוף אפשר לדבר באופן מקצועי מבלי שיסתכלו עליי בצורה מוזרה. בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להגיד לכל אחד ואחד מכם תודה ולציפי היקרה שמאמינה בכל אחד מאיתנו. וההזדמנות שניתנה לי ללמוד ולהתפתח במסגרת הספציפית הזו, אני לא לוקחת כמובן מאליו.בהצלחה לכלום כמדריכים מן המניין - יישר כוח.
שלכם אילה

האם הקנקן מפריע לנו לראות את מה שבתוכו

קראתי השבוע את כתבתו של עמוס הראל היוצאת כנגד מצגות הפאורפויינט בצבא.
שאלה ציפי שאלה האם מה שטוב לצבא , לא בהכרח טוב גם למערכת החינוך? והדבר הביא אותי לחשוב קצת יותר על הנושא.
כמורה לאמנות בעברי וגרפיקאית כמקצוע מישני, תחום האסטטיקה - מאוד קרוב לליבי. אני שמה דגש בשיעורים על כלי עיצוב בסיסים, הלימה בין תוכן לצבע, לצורה, ומקפידה על הגשה אסטטית. אבל האם זה לא בא על חשבון התוכן? האם בשיעור ממוצע הילד משקיע יותר בעיצובים או בטיפול במידע - חיפוש, מיון, עריכה...?
התשובה לצערי הרב די ברורה לי. כשאנחנו היינו צעירים , והמורה נתנה לסכם , טרחנו לגשת לספריה העירונית, לפתוח אנציקלופדיה אחת לפחות, לקרא , להעתיק שורה מפה ושורה משם - עד ליצירת סיכום. בתהליך ההעתקה, כשאתה יושב מול מקור המידע, גם אם הוא מקור מידע אחד בלבד, נעשו בהכרח פעולות של חיפוש, מיון ועריכה. היום,הקלות הבלתי נסבלת (האמנם?) של זמינות המידע, מאפשרת לכל זעטוט, בלי להפעיל שום שיקול דעת, בלי לטרוח ולקרא אפילו, ולו מילה אחת, לעשות העתק- הדבק. האם אנחנו מחנכים דור שלא יידע, בסופו של דבר, כישורי שפה בסיסיים?
התשובה לכך לא קלה.
מילת המפתח מבחינתי היא מינון.
הטכנולוגיה והפדגוגיה צריכות ללכת יד ביד. לא רק מבחינת תוכן השיעור . אלא גם מבחינת הכלים עצמם . אסור לנו להפוך את כל השיעורים לשיעורים מתוקשבים\ממוחשבים . יש לדאוג שהילדים יחזרו גם קצת לשיטות ההוראה "הישנות" (למשל גם חיפוש במילון ולא רק הקלדת מילה במורפיקס) או לפחות ישתמשו בכמה כלים וישלבו בינהם.
כל זה לא אומר שאני אוותר על הצד החזותי. ובכך אני לגמרי לא מסכימה עם אל"מ ארז וינר.
בדור "הקליפי", בו אנו חיים , יש חשיבות עצומה ללמד את הבוגר על חשיבות ההגשה, אמנות הפרזנטציה. ולא כי זה "צו האופנה" כיום. אלה כי הכלים הטכנולוגיים מאפשרים עושר חזותי, שמי שלא ישתמש בהם, ימצא עצמו מאחור.
אבל חשוב שיבינו, שכשיקלפו את הקליפה מהפרזנטציה, עליהם לדאוג שישאר בסיס איתן ומקצועי מתחת.
התפקיד שלנו כמחנכים לגדל דור ביקורתי, המסוגל להבין כי תוך הקנקן חשוב יותר מהקנקן עצמו. אבל כשהקנקן נאה יותר,יותר אנשים ירצו לבחון את תוכו. ועל כן עליהם להשקיע בתוכן לפני ההתעסקות בפרזנטציות. אבל חלילה לא לבטל את ההשקעה בעיצוב.

בבית הספר בו אני מלמדת מצאתי פתרון נהדר , מבחינתי,לעיניין:

כשאני רוצה לתת ציון במיומנויות מחשב בלבד, אני נותנת לילדים משימה עם המורה לשפה, לדוגמא.

הילד צריך להגיש יומן קריאה פעמיים והוא מקבל עליו שני ציונים נפרדים בשני מקצועות שונים.

המורה לשפה בודקת ומעריכה את תוכן העבודה.כשלצד האסטטי יש משקל מאוד קטן בציון הסופי שלה.

אני נותנת ציון במיומנויות מחשב. אני לא טורחת כלל לקרא את העבודה(תסלחו לי). העבודה חייבת להשלח אלי בפורום בית הספר. הילד מקבל ציון על שליחת העבודה,תוכן עיניינים אוטומטי, מספור, כותרת עליונה, קישורים, מקורות מידע וכד'

הדבר מחייב את הילד להשקיע גם בתוכן, גם בפרזנטציה וגם במיומנות המחשב, אבל

מחלק את עבודת ההערכה בין שתי מורות.

ככה אנחנו דואגים ששום תחום לא יתפספס.

הכשרת מדריכים להטמעה פדגוגית של טכנולוגיות חדשות

מספר השעות: 60 שעות. פתיחה בחודש מאי 2009 , ימים מרוכזים ביולי-אוגוסט, ומפגשי תמיכה ולמידה חד חודשיים בשנה"ל תש"ע.

מועד: יום ד' בין השעות 16:00-19:15

מיקום: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, רחוב יהודה הלוי באר שבע

מרכזת ההשתלמות: ציפי אור מאיר

קהל יעד: מורים, רכזי תקשוב בעלי ניסיון בהוראה למידה בסביבה מתוקשבת

נושאי הלימוד: חדשנות; טכנולוגיות מתקדמות; משימות בסביבה המתוקשבת; ידע בקרה למדריך; עקרונות הערכה; ניהול תקשורת בלמידה

תנאי רקע נדרשים: ותק של 5 שנים בהוראה ומעלה; תואר ראשון לפחות; הכשרה בתחום התקשוב (היקף שעות השתלמות של 300 שעות).

המלצת מנהל בית הספר

הערות: חובות ההשתלמות כוללות ביצוע מטלות במהלך ההשתלמות ומשימת סיום. מסיימי ההשתלמות המתאימים ישולבו במערך ההדרכה בהתאם לצורך

המעוניינים להשתתף בהשתלמות ימלאו טופס הרשמה מקוון.לפרטים נוספים ניתן לפנות לציפי אור מאיר - zipiorm@gmail.com