מערכת החינוך ושילוב המחשב בתהליכי ההוראה מנהלים "רומן" כבר מספר עשורים. בתחילה היו גישושים ראשונים בהם ההכרות עם המחשב הייתה ברמה החומרה, פקודות dos, שימושים בתחומי דעת מובהקים, שפות תכנות, תרגול בתחומים: חשבון, אנגלית ועברית.
לאחר מכן, הגיעה תקופה חדשה שאפילו כינו אותה בשם: "מחר 98 ". בתי הספר מוחשבו, הוכנס עולם תוכן באמצעות לומדות שסיפקו תוכן פדגוגי וכל זאת במטרה לגרום לשינוי ברמת ההישגים של התלמידים בביה"ס.
החשיפה של התלמידים לעולם התקשוב הביאה לכך שהיה צורך בקיום הכשרות לצוות המורים בהכרה של תוכנות ולומדות, בחשיפת השימושים האפשריים שניתן לבצע באמצעות המחשב.
ובנקודה מסויימת נוצר שבר, לאחר השקעה של משאבים כספיים ואנושיים, הייתה דעיכה שחלקה היה נעוץ בעצם העובדה שלא ניתנו משאבים לתפעול שוטף של המערכות הממוחשבות ובבתי ספר רבים הושם דגש על תחומים אחרים.
היום מערכת החינוך נמצאת בנקודה אחרת בתחום התקשוב. השאיפה היום לגרום לנגישות של עולם המידע הרחב, לאפשר לתלמידים ולצוות החינוכי כלים לארגון יעיל של הידע, ליצור מוטיבציה וכל זאת כדי לקדם את הלומד לנקודה גבוהה יותר ולשיפור רמת ההישגים שלו.
פרופ' יהושפט גבעון – (בית הספר ללימודים רב-תחומיים, מכללת בית ברל) במאמרו: "אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך: החולייה שעדיין חסרה..."מדבר על תהליכי המחשוב שעברה מערכת החינוך ועל ההכשרה שיש לבצע על מנת שהתהליך יהיה משמעותי ואפקטיבי. הוא רואה את עיקר הקושי בהכשרה של הצוות החינוכי. היות ומורה צריך לקבל מענה בכמה תחומים על מנת שיהיה מסוגל לעשות שימוש מושכל ויעיל בתקשוב הזמין לו.
"העצמת המורים בתחום שימושי הטכנולוגיות הדיגיטליות בחינוך מחייבת הגדרה נכונה של ההכשרה שלהם. מסתבר שכאן עיקר הקושי ביישום החוליה החסרה. הידע המקצועי הדרוש ללימוד החוליה הזו, כמתואר בקוים כלליים במאמר הזה, הוא ידע מורכב למדי, שהרי הוא ידע רב-תחומי המורכב מבסיסי ידע הלקוחים מחמישה תחומי דעת לפחות (בנוסף על הידע המקצועי של המורה בתחומי ההוראה וההנחיה שלו או שלה):
א. ידע בתיכנון לימודים המאפשר הכרת פעילויות למידה ברמה מקצועית המספקת לשילוב שימושים בטכנולוגיות הדיגיטליות בהן, ורמה מקצועית יותר המאפשרת לו או לה עיצוב עצמאי של פעילויות למידה חדשות המשולבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה. ללא ידע כזה, המורים רק יחקו פעילויות שאחרים עיצבו, לצרכים שאינם תואמים את צורכיהם של המחקים.
ב. ידע באוריינות בסיסית הנוגע בעיקר למאפייני טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" ולסוגי הטקסטים האלה, המשמשים בפועל בפעולות למידה ועיון, ובעיקר, לאופני השימוש בהם ככלים לארגון נתונים במבנים ובפעולות בעיקר בסביבות למידה. ללא ידעכזה, המורים לא ידעו כיצד לחבר באמת את פעולת התוכנה עם הפעילות הלימודית, והשתיים תהיינה מנותקות זו מזו.
ג. ידע במידענות בסיסית הנוגע בעיקר לדרכי איתור של נתונים במערכות מידע מסוגים שונים הרלבנטיות לעבודת המורה ותלמידיו (זה נדרש, כל עוד נדרוש בפעילויות למידה גם את השימוש במערכות של מקורות מידע, שאינן מאורגנות מלכתחילה למטרות למידה ועיון). ללא ידע כזה, המורה תצטרך להיעזר במידענים כפי שקודם לכן נעזרה בספרנית של בית-הספר.
ד. ידע באינפורמטיקה הנוגע בעיקר למושג "טיפוס הנתונים" באופן המאפשר את יישומו באיתור טקסטים דמויי "טיפוסי נתונים" בפעילויות למידה, ובאיפיון תוכנות למטרות שימוש בפעילויות למידה ובאיפיון השימושים הלימודיים בטקסטים כיישום ואפילו הכללה של מושג "טיפוס הנתונים". ללא הידע הזה, לא יובן הקשר הטבעי שבין פעילויות לימודיות בתרבות הלמידה הטקסטואלית ובין השימושים במחשב.
ה. ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה הקיימות, המאפשר רמה מקצועית של שימוש בתוכנות בסביבות הוראה ולמידה. ללא ידע כזה, לא יהיה למורה בסיס קונקרטי כדי להבין את משמעות השיטה המוצגת במאמר הזה.
עם סיום ההשתלמות אני יוצאת בידיעה כי הפעם מעבר לשימוש וההכרה בכלים הרחבתי את עולם הידע שלי בתחום ההדרכה מול מורים וניתנה לי האפשרות לנהל דיאלוג אישי ודיאלוג קבוצתי בכל הקשור להדרכה משמעותית. כמו כן, ברור לי כי תהליך הטמעה משמעותי יתרחש רק לאחר שנדע להתייחס לכל המיומנויות והכישורים הנדרשים מצוות ההוראה בתחום התקשוב תוך שילוב מושכל שלהם בתכנים ומיומנויות למידה.
