אני והטכנולוגיה

אחת המשימות בקורס היא כתיבה בבלוג, אף פעם לא עשיתי את זה. טוב עד שהגעתי לכאן לקח זמן ואני אפילו לא יודעת מה יצא.
אני צריכה לכתוב משהו אישי בהקשר מתאים, אז הכי מתאים לי זה בכלל לספר איך הגעתי לקורס.
מתברר שעוד כשהייתי ילדה בכלל פחדתי מהמחשב (מה שאמא מספרת), אז מה אני עושה פה בכלל- טוב בכל אופן הדרך שלי לא הייתה ברורה בכלל הייתי במערכת החינוך מחנכת רגילה לחלוטין ללא יומרות בכלל על הידע שלי בתחום התקשוב. תמיד נעזרתי במחשב בעבודותיי באונ' אבל לא משהו שונה מאנשים אחרים. בסוף השנה הראשונה להיותי מחנכת התברר למנהלת ביה"ס שיש יותר מידיי מורות ואני... איך לומר בעדינות... דיי מיותרת. מה עושים כדי להישאר? מציעים לה אלטרנטיבה. "אולי אני אהיה המורה למחשבים בביה"ס?" טוב - היא הסכימה ועוברת עליי שנה בה לימדתי את הילדים יישומי מחשב מתוך הראייה שמחשב הוא לא תמיד כדיי לשחק. עברה שנה מדהימה נחשפתי לעיניין התקשוב (משימות מתוקשבות, שיעורים מקוונין וכו'...) לאורך כל השנה בעזרתה העיקרית של ציפי. בסוף השנה מודיעה המנהלת שאין צורך יותר במורה למחשבים וגם אין תקן ליתר דיוק ואני מקבלת כיתה. אסכם במילה אחת את השנה " אסון " החלטתי שדיי לי בזה. התחלתי להדריך מורות בדימונה שהעלו עבורן פורטל עירוני וההדרכה הייתה למעשה שילוב של פדגוגיה עם טכנולוגיה. הבאתי להן את האני מאמין שלי שהכלי שנקרא "מחשב" יכול לעזור לנו ולייעל לנו את העבודה, ליוותי אותן בזהירות ובעדינות כי גיליתי כמה חששות צפים ועולים כשרואים קופסה שחורה עם מקלדת ומסך. גיליתי את המקום שלי, אני שמחה וטוב לי . אז עכשיו אני כאן לומדת כל יום רביעי משהו חדש ולומדת להכיר אתכם כמובן, אנשים יקרים שסוף סוף אפשר לדבר באופן מקצועי מבלי שיסתכלו עליי בצורה מוזרה. בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להגיד לכל אחד ואחד מכם תודה ולציפי היקרה שמאמינה בכל אחד מאיתנו. וההזדמנות שניתנה לי ללמוד ולהתפתח במסגרת הספציפית הזו, אני לא לוקחת כמובן מאליו.בהצלחה לכלום כמדריכים מן המניין - יישר כוח.
שלכם אילה

עבודה שיתופית על המפה

בהשתלמות האחרונה שלמדתי, ג'יי הורוביץ הפגיש אותנו עם נושא השיתוף באמצעות גוגל מפות. זו פעילות שמתאימה ביותר גם לעבודה בלוח אינטראקטיבי . המורה מעלה מפה מסויימת ומשתף את התלמידים במפה. ניתן מראש לסמן אתרים או תצורות נוף אופייניות למקום והילדים יצטרכו להתאים את המידע מתאים למקום או לגבש את המידע בעצמם. ניתן להמציא רעיונות רבים, רק צריך להיות עם הראש פתוח.
להלן דוגמה של העבודה שהמשתלמות עשו על מפת באר שבע (לא באמצעות הלוח האינט'). ג'יי שיתף אותנו בעריכה של מפת באר שבע. כל משתלמת בזמנה, הוסיפה מידע אישי וענייני כולל תמונות, קישורים וכדו'. העיקרון פשוט ומתאים כמעט לכל רמה וגיל. השימוש עצום - החל מלימודי גיאוגרפיה, הסטוריה לימודי ארץ מולדת ועוד. דניאלה

עבודה שיתופית מקצרת זמן ומרחק....

כתיבה בdocs.google

בשבוע האחרון בעת כתיבת התיעוד של הקבוצה שלנו התבקשנו לעבוד בעזרת תוכנת השיתוף של גוגל דוקס תוכנה שעד לאותו רגע לא ידעתי על קיומה.
מאחר והבנות שתעדו איתי היו רחוקות ג"ג ממני והיה קושי בעבודה על אותו מסמך דרך טלפונים, אימילים ,ופקסים כפי שהעבודה נעשתה בעבר, התבקשנו הפעם לשנות את דרך התעוד ולעבוד בעזרת הגוגל דוקס .
בעזרת הגוגל דוקס התאפשר לנו לעבוד על אותו מסמך,בו זמנית(בשיתוף) כאשר כל אחת כותבת את חלקה,משנה ,מוסיפה ומארגנת את החומר כראות עיניה.כמובן שלא נפקד מקומם של האי מיילים והטלפונים מאחר וחלק מהתקשורת עדיין התבצע בדרך זו.
היה מרגש לחוות איך התיעוד האישי של השיעור שאני העליתי קיבל שדרוג,תוספות מנקודות מבט אחרות שהוסיפו חברותי למשימה,כאשר כל אחת מאיתנו תעדה את חלקה בצבע אחר ,.עד למוצר הצבעוני - הסופי ,התיעוד שמופיע באתר הקורס.
הרבה ניסוי וטעייה ועדיין אני לא שולטת בצורה שוטפת בגוגל דוקס.אך אין ספק שהעבודה בדרך זו השאירה בפי טעם של עוד.
במשך תהליך העבודה יכולנו לראות את השינוים המתרחשים על המסמך והוא נשמר בגרסאותיו השונות דבר המאפשר ראיה מקיפה של תהליך עבודה , ויכול לאפשר לנו כמורים עבודה עם תלמידים בכתיבת חיבורים בה המורה יכול לעקוב אחרי כתיבת התלמיד לאורך השלבים, ולתקן את הצריך תיקון מבלי לפגום בעבודתו של התלמיד עד למסמך הסופי.
אני ממליצה להכיר את הכלי השיתופי המדהים הזה כי בעבודתנו כמורים הוא רק יכול לעזור...
(יהודית ב.)

חוויית הוראה -למידה מרחוק ושיתוף בידע

לעמיתיי שלום,
במשך השיעורים האחרונים כתבתי פוסטים בבלוג, צירפתי תמונה, צירפתי סרטון וכתבתי תוויות. אך, למרות הכל, לא הצלחתי לראות את הפוסטים בבלוג הקורס.
לאחר שעות רבות של ניסיונות לאתר את התקלה, חשבתי
להשתמש בדף הקשר שציפי שלחה, ויצרתי קשר עם עמית ללימודים, יהודה אונגר (שכתב את הפוסט האחרון באותו רגע).
במהלך שיחה טלפונית, ותמיכה צמודה, כתבנו יחד פוסט חדש שעוסק בהוראה - למידה בין עמיתים. והנה... הפלא ופלא, הפוסט רשום.

מכאן, החלטתי להעלות סרטון מהפוסט שכתבתי ב-13.5.09 בעקבות ההרצאה בנושא ניהול ידע ושיתוף בידע.
הסרטון עוסק בנושא שיתוף בידע. אתם מוזמנים להתרשם ולהגיב.

social learning services (היכנסו לסרטון שבו התמונה זהה לזו שבפוסט זה)

להתראות בפוסט הבא,
מרי קקון.

מסע, מסה ומשא

גיגלתי מעט ומצאתי את אתרו של יגאל חלמיש- יועץ ניהול ידע. לא תוכן האתר, כמו שהשם שהוא נתן לאתר "תפס אותי"- "מסע,מסה ומשא"- תצפית על ארגונים, ניהול וידע".
מעבר לעניין הגימיקי של שימוש במילים בעלות אותו צליל והנושאות משמעות שונה, הן עוררו בי מחשבות על התרבות הארגונית בבתי הספר ובפרט בבית הספר שלי.
ד"ר אמיר ברנע דיבר על "ידע" כהחלטה סובייקטיבית אישית, אך האם יכול להיות שארגון כמו ביה"ס יכול להחזיק ב"ידע" שלו? האם קיימת סובייקטיביות ארגונית שהיא תוצאה של מעבר ממידע לידע?
המילים- "מסע, מסה ומשא" סייעו לי לתרגם את התאוריה למעשה: אני מלמדת בבית ספר על- איזורי למוסיקה- נתיבות יורם בבאר שבע מזה 15 שנה. בית הספר לא היה תמיד בעל מכוונות מוזיקלית ולמעשה במהלך השנים האחרונות עבר תהליך של שינוי משמעותי. אפשר לומר שחדר המורים שלנו יצא ל"מסע" ולמרות שטרם הנחנו את התרמילים, אפשר לומר שרובו היה ועדיין איסוף נתונים ואיתור הידע הסמוי והגלוי (מסה) אצל כל באי בית הספר (גורמי חוץ, הורים, תלמידים ומורים), כל זאת, תוך שיתוף ומשא ומתן בתוך ההקשר הבית ספרי שלנו. כפי שד"ר אמיר ברנע הדגיש- ההקשר עזר לנו לעשות את ההבחנה בין המידע לידע ולחולל את המעבר בין האחד לשני. היכולת שלנו לזהות את הנתונים הגולמיים ולבחון אותם לאור השינויים האוביקטיביים והבלתי תלויים שהתחוללו אצלנו יצרה ידע חדש ששייך רק לבית ספר נתיבות יורם והמאפיין רק אותו.
ועם הפנים קדימה... טל רביטל (1999) במאמרה "מיחשוב בתי הספר- מהפיכה ארגונית או שימור הקיים?" בחנה את ההשפעה של הטמעת טכנו' מחשב במסגרת פרויקט מח"ר 98 על תרבות הלמידה בבתי הספר. נמצא שבבתי ספר שהתהליך הצליח בהם עמדה מאחורי ההטמעה תפיסת עולם פדגוגית רחבה וכוללת שקיבלה גיבוי מערכתי ותמיכה מכל רמות הניהול והארגון. במחקרה, היא השתמשה ב-3 מדדי הערכה, אחד מהם היה מדד אידיאולוגי ובעזרתו היא בחנה האם היה מעבר של תהליך ארוך משמעותי לחיפוש דרך חינוכית מתאימה?
אני מאמינה שניהול ידע חייב להיות חלק בלתי נפרד ממזוודתה של מדריכה המטמיעה טכנו' חדשה בבית ספר וזאת על מנת שלא תשמש הטכנו' לניהול פרויקטים ספורדיים, אלא תהווה טריגר לשינוי מערכתי.