יום עיון בנושא "הפוטנציאל הפדגוגי של ...

יום עיון בנושא "הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות"

נכנסנו ,כרכזות תקשוב לסדנא הנקראת "להיות מנהל "חכם" – ניהול הפדגוגיה בסביבת הלמידה עתירת טכנולוגיה".

מנחת הסדנא הייתה: הגב' מלכה וידלבסקי.

מטרת הסדנא הייתה לבדוק האם יש השפעה של סביבת הלמידה על הניהול הפדגוגי? במה?

בתחילת הסדנא שתי מנהלות (מנהלת בית ספר "גבים" מבאר שבע ומנהלת בית ספר מהצפון), הציגו את פעילות התקשוב בבית ספרן בעזרת במצגת. כל מנהלת הציגה מה היה בבית הספר בתחום התקשוב בעבר ואת התהליך שעבר בית הספר וצוות המורים במהלך השנים, ולבסוף היכן נמצא בית הספר היום בתחום התקשוב. בנוסף הן דיברו על התחומים המשולבים תקשוב בבית הספר (שפה, מצויינות, מתמטיקה ועוד).

המנהלות הציגו את הצורך המתבקש בניצול המקסימאלי של הפוטנציאל הגלום בסביבות הלמידה המתוקשבות.

בסוף ההצגה, כל מנהלת הציגה את החזון שלה.

לאחר מכן, קיימנו דיון על סביבה טכנולוגית:

יתרונות:

* נגישות למידע במהלך שיעור

* גיוון חומרי הוראה - המחשה, פניי הלחוש הראיה והשמיעה.
* הרחבת סביבת הלמידה - אתרי כיתה ומקצוע פתוחים וזמינים.

*למידה שאינה תלויה בזמן ובמקום.

חסרונות:

* תקלות

* ממוקד מורה

* חשש מטכנולוגיה

* זמינות הכלים עדיין מצומצמת.

*הקושי להיות מומחים בתחומים כה מגוונים.

מסקנה: מנהל שרואה את תחום התקשוב, בעל חשיבות עליונה, מוכן לעשות הכל שהצוות ידע, מוכן לשקיע משאבים - זה בא לידי ביטוי בבית הספר.

מנהל שאין לו קשר לתקשוב, אינו מקצה משאבים, אינו מדרבן את הצוות בנושא - בית ספרו אינו מתוקשב.

הוזכר כי מנהל שאינו מומחה בדבר ,יכול לתת את הזמינות והכלים לרכז ולצוות התקשוב על מנת להגשים ולקיים את המטרות שהוצבו בתכנית בית הספר.

בברכה, ליאת בן שימול ורותם אזר שביט

יום עיון בנושא סביבות מתוקשבות

יום עיון בנושא הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו 15.12.09

סדנה- "על הניסים ועל נפלאות הטכנולוגיה האינטראקטיבית
מנחות: איריס אזולאי, ד"ר ברכה פלד

אני התרשמתי שבתחום היתרונות והחסרונות של הלוח לא חידשו לנו דבר, כי ממילא הסתמכו על מה שאנחנו אמרנו. מה שכן היה מועיל מהבחינה הזו בכנס הוא שהתרשמנו ממידת החשיבות שמשרד החינוך והפיקוח על מחשוב ותקשוב נותנים ללוח האינטראקטיבי, ושמדובר במהלך רחב-מימדים בהיקף המשתמשים.
דבר נוסף שבו הכנס תרם לי מאד הוא החידוש בהצגת הערכה הממוחשבת לעריכת ניסויים במדעים. זה היה מרשים מאד, וההדגמה הטכנולוגית והפדגוגית בנושא הייתה מצוינת.
גם אופן השימוש בערכת ההצבעה היה מאד יעיל, והראה בזמן אמת את היתרון של השימוש במצביעים.
לסיום, ההרצאה של ד"ר אתי כוכבי הייתה מצויינת, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת אופן השימוש המקצועי ביותר בלוח האינטראקטיבי. (חני כהן)

בסדנה הדגימו לנו את השימוש בלוח החכם בשיעור וכיצד זה משנה ומוסיף למהלך השיעור בכיתה והופך אותו לשיעור מקוון ואינטראקטיבי. כיצד המורה משנה את השיעור הסטנדרטי והפרונטאלי לשיעור מתוקשב באמצעות הלוח החכם. ראינו שיכולות להיות תקלות טכניות במהלך הפעלת הלוח, והמורה צריך לשלוט היטב בטכנולוגיה החדשה לפני שהוא בא להעביר שיעור כזה. התרשמנו מהטכנולוגיה החדשה של מכשיר מדידה למעבדת מדעים, אשר באמצעותו ניתן למדוד חום לראות תוצאות מיידיות על הלוח החכם.
השימוש במצביעים הדיגיטאליים בזמן אמת, הדגים לנו את יתרונות השימוש בכלי במהלך שיעור שבו ניתן לראות תוצאות מיידיות של הבנת החומר הנלמד. בסוף הסדנה התבקשנו למלא את הפרטים הבאים:

תפיסת תפקיד המורה בסביבה אינטראקטיבית
נקודות כוח של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי
הוראה-למידה
נקודות חולשה של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי
הוראה-למידה

היתרונות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי הוראה-למידה
1. הכל נעשה בלחיצת כפתור- שימוש בתוכנות נוספות או כניסה לאינטרנט תוך כדי שיעור.
2. ויזואליות- מוחשיות.
3. אינטראקטיבי- מפעיל.
4. עלייה במוטיבציה של התלמיד והקשבה בשיעור.
5. פותח אפשרויות וממחיש תהליכים.
מהם החסרונות של טכנולוגיה אינטראקטיבית בתהליכי הוראה-למידה?
1. בעיות טכניות.
2. שליטה בתוכנה- חוסר מיומנות.
3. זמן השקעה גבוה בהכנת השיעור.
4. כמות מוגבלת לביה"ס- אינו זמין לכל שיעור.
ההזדמנויות שהסביבה הטכנולוגית האינטראקטיבית מאפשרת
האילוצים בסביבה טכנולוגית אינטראקטיבית
1. המחשה והדגמה.
2. משך אינטראקציה גבוה יותר בין מורה לתלמיד.
3. משוב מיידי.
4. גיוון אמצעי הוראה.
כשל טכני, בעיות בתקשורת (אינטרנט).

(ריטה לוין)

בנוסף לנאמר היה נחמד לבוא מעמדה של הבנה, זאת אומרת, ידענו כיצד הכינו את רוב השקופיות ובאיזה כלים של הפרומיטיאן השתמשו .
אני חושבת שיום עיון שכזה היה צריך להיות מושלם מבחינה טכנולוגית כולל ההגברה.
לאחר ההדגמה של השיעור התכנסנו לקבוצות דיון. שם העלו המפקחים ומשתתפים אחרים טענות כלפי אמינות הציוד בשל תקלות שקרו במהלך ההדגמה. הרגשתי שאני צריכה לגונן על הלוח האינטראקטיבי וזאת בשל התוצרים החיוביים שניתן להפיק ממנו.
בגלל כל התקלות המורה צריך להיות מוכן ולהביא אלטרנטיבות נוספות לשיעור.

היה חשוב לי שהמפקחים יבינו כי זהו כלי חדש המגוון את השיעור וכלי עזר למורה להעביר את החומר בצורה ויזואלית ומהנה. דבר שיגרום לעניין רב יותר מצד התלמיד.
אנו כאנשי חינוך צריכים להבין כי הילדים נמצאים בעידן טכנולוגי חדש ושאנו המורים חייבים להכיר את הטכנולוגיות החדשות וכיצד להיעזר בהם בשיעור.
(איריס הטשואל)
הכנס הציג 5 מושבים המשלבים את הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות, ואני בחרתי להשתתף במושב "על הניסים ועל נפלאות הטכנולוגיה
האינטראקטיבית" .
התרשמתי מאד מההרצאה של אתי כוכבי ואהבתי את השילוב של הלוח האינטראקטיבי במצגת שהציגה. ראינו את השילוב בשימוש הכלים שהלוח מציע תוך כדי ההרצאה. שיעור כזה הוא שיעור מעולם אחר. כמובן שצריכה להיות שליטה באמצעים הטכנולוגים.
הדגמה נוספת הייתה חידוש בשבילנו כאשר הוצגה הערכה הממוחשבת לעריכת ניסויים במדעים, הניסוי היה מרשים והתקבלו תוצאות מידיות של ההשערה ולאחר מכן תוצאות אמת ואפשר היה לדון במסקנות.
לסיכום הכנס היה מעניין. (אסתר אלוש)

פוסט ליום העיון - הפוטנציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו

רשמים מיום עיון -
"אותה הגברת בשינוי אדרת. האמנם ? "
ביטוי עקרונות פדגוגיות באמצעות פיקסה

יום העיון אשר נערך ביוזמת אגף ישומי מחשב בהוראה, במכון מופ"ת בתל-אביב, נסב סביב הנושא "הפוטינציאל הפדגוגי של סביבות למידה מתוקשבות ודרכים למימושו " .

לאחר דיון בנושא, נחלקו המשתתפים לסדנאות כפי ראות עיניהם ,אנו (דניאלה קטלן, נורית דרעי ויהודית בורנלי) החלטנו להיכנס לסדנה שעסקה במימוש עקרונות פדגוגיים באמצעות תוכנת הפיקסה -התוכנה משמשת לניהול תמונות, יצירה, עריכה, הצגה ותיקון תמונות .

את הסדנא שמטרתה הראשית היא - בדיקת הקשר בין עקרונות פדגוגיים וטכנולוגיה, העבירו בחן ובמקצועיות יונית חמו ואסתי דורון מהאגף לחינוך יסודי, המחלקה למנהל בית ספרי וסביבות למידה חדשניות.

בתחילת הסדנה נערך דיון בין משתתפי הסדנה לגבי עקרונות פדגוגיים שונים מתוך רשימת עקרונות שהוצגה למשתתפי הסדנה והיכולת של הסביבה המתוקשבת לתרום למימושן.
תהליך העבודה התנהל כך :
כל משתתף קיבל שני דפים מודפסים שבראשם, רשימת העקרונות הפדגוגיים , כגון : רלוונטיות , תלמיד פעיל ומבנה ידע , מענה לשונות -קצב ,סגנון ורמת למידה,פיתוח מיומנויות רגשיות , חברתיות ופיתוח ערכים וכן הוראות לביצוע המשימה.
ברוח עקרונות אלו, היינו צריכים לבחור תמונה/ות ממאגר התמונות בפיקסה, תמונות אשר יבטאו את אחת העקרונות הפדגוגיים שעלו בשילוב אמירה או ביטוי המשקפים את רוח העקרון שנבחר .
העקרון שנבחר על ידנו הוא -פיתוח ערכים .
בחשיבה משותפת דניאלה ונורית החליטו להציג עקרון זה באמצעות מערכת החושים
העלנו את התמונה והביטויי שייצרנו לדף שנפתח במיוחד למטרת משימה זו.
לאחר ביצוע המשימה כל אחד ממשתתפי הסדנה היה צריך להכנס לעבודות האחרים להוסיף/לשאול/להעיר ולהגיב לעבודת העמיתים.
אנחנו בחרנו בעקרון חברתי שמבט שיוויון בין האנשים. צרפנו תמונות של אברי החושים השונים (אף, אוזן, פה, ידיים...) כקולז' והביטוי שבחרנו לכתוב הוא "נשתמש בכל החושים לגשר על פערים".

בסיכום הסדנה נערך דיון מסכם לגבי התובנות שהופקו מהפעילות הרווחים הפדגוגיים שהתאפשרו כתוצאה מפעילות בסביבה מתוקשבת כך שכולם עבדו ובצעו את המשימה והיכולת להגיע אל כולם כמעט ,כיצד מיישמים רעיונות אלו לפיתוח המקצועי של עובדי הוראה ובעבודה עם תלמידים.החסרונות נבעו יותר מכשלים טכניים כגון חומר שלא ערוך או תוכנה שלא עובדת כנדרש. כמורה לדעתי ישנו צורך בהכרות בסיסית של תוכנת הפיקסה על מנת לשלוט בפעילות, חלק גדול מהזמן הוקדש לא לתוכן אלא להבנה כיצד עובדים, ובמקרה זה המטרה היתה אחרת רעיונית, פדגוגית - המחשב והתוכנה שימשו כאמצעי להשגת המטרה החינוכית.

נורית יהודית ודניאלה